בשבועות האחרונים התנהל בִּילדאפּ גובר והולך של "נחלה – תנועה להתיישבות" לקראת "עצרת המונים" בכיכר פריז בירושלים. הסיסמה: "נלחמים, מגרשים, מתיישבים". התנועה ציינה לגבי מחבלי חמאס כי "לחיות האדם האלה אין שום זכות קיום!". מסקנה: "יש רק פיתרון אחד: כיבוש מלא של השטח, גירוש וחיסול של כל האויב, והקמת יישובים יהודיים פורחים". לצורכי "הסעות לעצרת ההמונים" הועמדו 50 אוטובוסים מרחבי הארץ.
טרם "עצרת ההמונים", שר התקשורת, שלמה קרעי, בירך; שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חיזק; יו"ר מפלגת עוצמה יהודית, איתמר בן-גביר, אמר: "מיום ליום גדֵלה התמיכה הציבורית בישראל, ואליה מצטרפת גם תמיכתו של נשיא ארצות הברית, שקרא 'להשמיד את האויב האכזרי ולעודד הגירה'. עכשיו, המבחן שלנו – להכריע סופית את חמאס, בלי עצירות, בלי הפסקות בלי סיוע לאויב – עד לניצחון המוחלט". הוא חזר על הסיסמה: "הפעם מכריעים".
שורה של "רבנים בכירים" קראו ל"עם ישראל" להגיע לעצרת. ביניהם: הרב דב ליאור, רבה של מפלגת עוצמה יהודית; הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר אפיקי דעת בשדרות; הרב אליהו רחמים זיני, ראש ישיבת אור וישועה בחיפה; הרב אליקים לבנון, רב השומרון ונשיא ישיבת אלון מורה; הרב דוד-דודי דודקביץ', רב היישוב יצהר וראש ישיבת רועה ישראל; הרב דוד חי הכהן, רב קהילת אורות התורה בבת ים; הרב אברהם יעקב שרייבר, רב כפר דרום; הרב אורי גנץ, ראש ישיבת קדומים; הרב אלישמע כהן, ראש ישיבת חומש; הרב נעם ולדמן, ראש ישיבת ניר קריית ארבע; הרב אברהם יצחק שוורץ, רב קריית ארבע (חברון).
המנחה פתחה את הכנס באמירת "ערב טוב לציבור הגדול שהגיע מכל רחבי הארץ". הייתה זו יותר משאלת לב מאשר תיאור מצב הדברים בשטח. הרב אורי שרקי – שהבחין בניגוד הזה, אבל אולי אף הגדיל את הפרדוקס – אמר אחר כך כי "אנחנו כאן לכאורה מעטים, אבל מייצגים את הלך הרוח האמיתי של העם. אנחנו מייצגים כאן את הלב הפועם של העם היהודי כולו".
דניאלה וייס, מייסדת תנועת "נחלה" והעומדת בראשה (המושווית תדיר ל"דבורה הנביאה", השופטת הרביעית ששפטה את ישראל בתופת השופטים, והאישה היחידה שכיהנה כשופטת), ממשיכה – לאחר שמונה עשורים – לצעוק בכל ריאותיה. על פי המקובל בספרות הרבנית, נזעקתי לבירור העניין החמוּר, כמו אותו רב נודע ששעה לצעקה של אותה האישה "במר נפשה ובכה תבכה", ו"ירד לראות ולחקור הכצעקתה".
מסתבר כי המציאות הנוכחית לא עומדת בציפיותיה של "אותה האישה", שמשרד החוץ הקנדי ראה לנכון להטיל עליה עיצומים (ביוני 2024), על חלקה בהתיישבות הבלתי חוקית בגדה המערבית. על הבמה, וייס הבהירה לקהל האוהד: "חייבים להשמיד את העזתים, עד האחרון שבהם... אין לתת לאויב אפילו פירור של אוכל. היא קבעה כי "עם ישראל צריך לקבל על עצמו לחזור למלחמה". בפנייה לשר הביטחון, ישראל כ"ץ – שכבר הכריז כי הקים מינהלת להגירה מרצון של תושבי – היא הפצירה-גערה בו: "יש לך תוכנית טרנספר – תבצע!". היא הבטיחה [אלוהית] ל"עם ישראל" – שלפי תחושת הבטן של ארגון נחלה, "רובו ככולו רוצה התיישבות בחבל עזה" – כי "אנחנו ניישב את עזה, את יהודה ושומרון, ואת כל השטח של ארץ ישראל השלמה".
צבי אלימלך שרבף, מנכ"ל תנועת נחלה (בנו של הרב עוזי שרבף, "אסיר עולם, מחברי המחתרת היהודית, ונכדו של הרב משה לוינגר", חבר הנהלת נחלה, שגם הוא מלמל מילים אחדות בעצרת), תיאר את העתיד לבוא בצורה מליצית: "אנחנו ננצח מתוך כוחו של גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה, שהתעורר בשנה האחרונה". בוקר טוב, אריה.
צילום: עידן ירון
יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, המקורב אל מנהיגי "נחלה" (בשלהי ינואר 2024 הנהיג איתם את כנס ה"טרנספר" הנודע לשמצה בבנייני האומה בירושלים, תחת הכותרת "חוזרים לעזה – רק התיישבות תביא ביטחון", שבו השתתפו למעלה מחמשת אלפים חסידים (וגם אני), ובהם שנים-עשר שרים וחמישה-עשר חברי כנסת), קרא "להכות באויב הנאצי עד שננצח". מסתבר כי ה"נאציזם" חזר ללכסיקון של הימין, הפעם בכסות אחרת. דגן הסביר כי "בשפה של המזרח התיכון יש רק ניצחון אחד: לקחת קרקעות אויב, שהן למעשה קרקעות שלנו, ולהתיישב עליהן". הוא הבטיח כי, "בעזרת השם [בלי נדר], ניישב את כל צפון השומרון, כמו את רצועת עזה". הקהל ענה: "אמן".
הרב דוד פנדל, שהקדים והכריז כי "הניצחון המוחלט בידינו, אם רק נאמין בזה", היטב לסכם את האופוריה המשיחית: "מי היה מאמין ששרים וראשי עיר יגידו עכשיו 'טרנספר'. מי היה מאמין שנשיא ארצות הברית יעקוף אותנו מימין". הוא קונן: "אוי לנו שהוא זה שצריך ללמד אותנו לגמור את העבודה, שהוא זה שצריך ללמד אותנו שצריך התיישבות בעזה, שהוא זה שצריך להגיד שצריך לעשות שינויים אדירים, שישראל היא ארץ קטנה מדי". מסקנתו הנחרצת: "צריכים לשלוח מסר ברור לממשלת ישראל, כמו לנשיא ארצות הברית, שאנחנו רוצים התיישבות בעזה". הוא קינח: "זה הדבר הכי ימני, הכי נכון, הכי ציוני, הכי אמוני". הרב פנדל ידע לקבוע כי "יש הרבה אנשי שמאל שאומרים: אתם בשלטון, תעשו מה שאתם מבינים", ושאל: "למה מחכים?".
בקרב מאות המבוגרים והצעירים, שהתכנסו במתחם סגור לפני "היכל שלמה" – אשר שימש בעבר ללשכות הרבנים הראשיים, ולמשכנם של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית, וכבר אבד עליו הכלח, לפחות בהקשר הזה – המסר היה ברור. הרב פנדל הצֵר על כך שראש ממשלת ישראל, שצריך להגשים את המטלות האלה, נדרש לעמוד למשפט, שהרי מלך לא מעמידים למשפט [אולי לזה התכוון גם הנשיא טרמפ, כאשר התייחס לעצמו כ"הוד רוממותו, המלך"]; זאת במקום לבצע משימות חיוניות – כמו ביקור בקבר רב אשי [מגדולי האמוראים, אשר מקום קבורתו מצוי בהר שנאן שבלבנון, בסמוך לגבול, ואשר שופץ לאחרונה באופן חשאי על ידי חסידי ברסלב]".
הרב אורי שרקי – המשמש כרב קהילת "בני יהדוה" בקריית משה בירושלים, יו"ר "ברית עולם – המרכז העולמי לבני נוח", ור"מ במכון מאיר – ציטט את דברי ראש ממשלת ישראל, והסביר כי מדובר במלחת הטוב נגד הרע". הוא דרש בעניין ה"צלם" [הלא הוא "צלם אלוהים], והסביר מדוע "החברה העזתית איבדה את זכות קיומה כאומה". מכיוון שהם נציגֵי הרוע – ציר הרשע – בעולם, "חובתנו המוסרית... היא לכלות אותם תום. בסיום דבריו, הרב הזכיר [למי שכבר שכח, ולמי שלא] כי "אנחנו אלה המובילים את העולם למצבו הטוב יותר". לדבריו, "אם נעשה את הנדרש בעזה, ובעזרת השם נעשה את זה, אנחנו נביא דוגמה לכול דרי עולם".
ראש ישיבת ניר בעיר האבות ("המחנכת את תלמידיה לאור תורתם של מרן הראי"ה קוק ובנו הרצי"ה, לעמול בתורה יומם ולילה ולבנות את אישיותם מתוך חיבור עמוק לארץ ישראל ולעם ישראל, לראות את מעשי השם בתהליך הגאולה ולזכות לפעול עם אל לקידום התהליך"), הרב נעם ולדמן – בנו וממשיך דרכו של הרב אליעזר ולדמן – פסק כי "יש להוריש [רש"י - לגרש] את הגויים, ולקומם מחדש את ההתיישבות היהודית בחבל עזה".
מעבֵר ל"דברי הכיבושין" של ראשי תנועת נחלה, ושל הרבנים המכובדים, גם הפוליטיקאים עשו חיל בערב הירושלמי הסגרירי, שנאחז בשולי אדרתה של הסופה "קורל", אשר הגיעה אלינו הישר מהקוטב הצפוני.
השר לשעבר איתמר בן-גביר הלהיט את הקהל בקריאות קצובות "מ-וות ל... מ-חב-לים. נראה כי האהבה בינו לבין ראש הממשלה "ביבי" פורחת בימים טרופים אלה: "אני אוהב אותו באופן אישי", הסגיר משום מה את מערכות היחסים האינטימיות שלו. השר לשעבר הזכיר כי היה "היחיד שהתנגד בקבינט [המורחב, לא זה המצומצם] להכנסת משאיות מזון לחמאס". לטענתו, "אמרו לי אז 'אבל ביידן' ... היום אין ביידן – "למה יש משאיות?".
בן- גביר הוסיף, לקול צהלת הנוכחים [ואולי גם מי מהנפקדים]: "היום כולנו יודעים שצדקנו כאשר דיברנו על 'עידוד הגירה'. היום נשיא המעצמה הגדולה ביותר אומר 'טרנספר'. יש לנו כל הלגיטימציה בעולם לעשות את זה. הוא קרא: "'הגירה עכשיו! – כולם ביחד: הגירה עכשיו!'". בן-גביר לא שכח להכריז מלחמה על היועצת המשפטית לממשלה, אשר "תופרת תיקים לכולנו". השר לשעבר התגאה בהישגיו: "מיניתי מפכ"ל משטרה חדש; נציב בתי הסוהר, 18 ניצבים חדשים". הוא התנאה כי "בשנה האחרונה הוגשו 200 אלף בקשות לרישיונות לכלי ירייה", וכי הוא הקים "אלף כיתות כוננות ברחבי הארץ".
לימור סון הר-מלך, מסיעתו של בן-גביר, הייתה – כמובן – אחת הדוברות. היא הדגישה כי "הגיע הזמן לנצח, אבל באמת". בסיום דבריה, למרגלות הבמה, היא המתיקה סוד עם "החבר מכוכב אחר", אליהו יוסיאן, שהוכרז כי הוא "יוצא יחידת 8200, זוכה פרס ביטחון ישראל, אשר מדגיש מעל כל במה אפשרית את חשיבות ההתיישבות בחבל עזה".
הרב דוד פַנְדֵל הקדים ואמר: "מי היה מאמין שהיינו מגיעים למצב שבו שר החינוך, שר האוצר ועוד שרים מגיעים להפגנה בעד טרנספר, בעד התיישבות בעזה. נשמע הזוי, נשמע קיצוני. מי היה מאמין ששרים בממשלת ישראל באים ומתייצבים מאחורי דניאלה וייס, שסללה דרך ליישוב השומרון ועכשיו בעזה".
אכן, נציגי מפלגות השלטון, ובראשן הליכוד, לא נעדרו ולא נפלו בקיצוניותם כהוא זה מאלה של מפלגת עוצמה יהודית.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, שיתפה את הקהל בסודות מן החדר: "ראש הממשלה מקדֵם תהליך היסטורי, ביחד עם הנשיא טרמפ, להבטחת הגירה מרצון". היא הבהירה כי "הפיתרון היחיד הוא לרוקן את עזה מעזתים". כאחרים, גם היא נגררה להבטחות: "גוש קטיף תחזור – בבתים צמודי קרקע, או במגדלים נוסח החזון של הנשיא טרמפ. טרמפ, כמתברר, "נשלח על ידי הקדוש ברוך הוא כדי לסייע לעם ישראל להגשים את מאווייו".
אריאל קלנר (ליכוד), יו"ר הוועדה לענייני התמכרויות, סמים ואתגרי הצעירים בישראל, עמד על "תאוות הרצח והשנאה של אויבינו, שאינה יודעת שובע". אלה אינם אלא "חיות ברבריות נאציות" [שוב אנו חוזרים לתקופה חשוכה, לאחר עשרות שנים שבהם ביקשנו לשמור על המושג בהתייחס לטוהרת הגזע היהודי, כפי הנציונל-סוציאליסטים הבינו אותו]. קלנר דרש למנוע מהעזתים, הבלתי אנושיים, "חשמל, מים, דלק וסיוע הומניטרי". הוא פנה אליהם, והציע את חזון אובדנם: "אתם תביטו מרחוק על הארץ, שהייתה פעם שלכם, ואנחנו נבנה בה התיישבות משגשגת".
הזוי מכל היה ח"כ ניסים ואטורי (ליכוד), המשמש כסגן יו"ר הכנסת, בעל תואר ד"ר (בהתכתבות) מהאוניברסיטה הפרטית הבין-לאומית לעסקים ומשפטים הממוקמת בעיר חרסון שבאוקראינה (שאינו מוכּר בישראל). משפחת ואטורי היא "אחת מ-800 המשפחות, הרשומות בשישה גרעיני התיישבות המיועדים לגוש קטיף". בנובמבר 2023 קרא ואטורי "לשרוף את עזה, לא פחות!". דבריו צוטטו על ידי נציגת דרום אפריקה בתלונה נגד ישראל בגין רצח עַם בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. ואטורי לא חזר מדבריו, ואף הוסיף: "אשרינו שזכינו להיות נתבעים בהאג".
ואטורי עשה לעזתים הנחה מסוימת – בניגוד לעו"ד כנרת בראשי, "משפיענית" בולטת בימין הפוליטי, שצייצה כי "צריך למחוק כל זכר מהמוטציות הרצחניות בעזה, מחדרי לידה ועד אחרון הקשישים בעזה. מאה אחוז בני מוות בעזה – כאשר אמר: "צריכים להפריד את הילדים והנשים, ולהרוג את המבוגרים בעזה". חבר הכנסת ממפלגת השלטון המרכזית סיפר למתכנסים בקור הירושלמי כי חזר משליחות לאיטליה, שם הפיץ את רעיונות ההשמדה והטרנספר – קודם כל בעזה, ואחר כך, או במקביל [אם ירצה השם], ביהודה ושומרון. הוא סיים את דבריו במעין עווית, וקרא: "לגרש את כל הערבים מפה. לגרש מיהודה ושומרון ומרצועת עזה. לא לפחד, כי הקדוש ברוך הוא איתנו, בעזרת השם". הקהל התלהם, געש ושרק.
היטיב לנסח את הדברים חגי סגל, "איש התקשורת הבכיר ביותר שמזוהה עם הימין הרחוק והמתנחלים ביהודה ושומרון" – שאמר לאחרונה לכתבת עיתון הארץ: "אני חושב שהמינוי של איתמר בן-גביר לשר לביטחון לאומי היה אסון, וקיימת הקלה גדולה בכך שהוא כבר לא שם. כשאני שומע את שלמה קרעי, או ניסים ואטורי, זה גורם לי שברון לב, ואני לא מגזים".
הקור שוב הפך לאשם העיקרי בהשתתפות הדלילה בעצרת, ואף אִפשר להלל את אלה שהגיעו ברוב גבורתם, "אף על פי כן, ולמרות הכל", שהרי "כל עוד דופק בעולם לב ישראל, וכל עוד נשמע בעולם 'שמע ישראל, שמע ישראל, שמע ישראל' – את ארץ, ארץ, ארץ ישראל". בשל הקור או בשל סיבות נעלמות אחרות, רבים מכלל "יותר מ-20 אוטובוסים", שעשו את דרכם לעצרת, "נתקעו בדרך", ולא זכו לתגבֵּר את נושאי השלטים: "רק טרנספר יביא שלום"; "עם ישראל חוזר הביתה"; "הפעם חייבים להכריע". חבילות עמוסות עלונים, ערמות של כרזות, דגלים של תנועות שונות, וסלילי מדבקות, נותרו ללא דורש בצידי הדרכים ועל גבי הדוכנים.
העלון "עזה שלנו לתמיד!, שעותק אחד ממנו גאלתי משממונו, פירט "מה צריך לדעת לגבי התיישבות ברצועת עזה". הוסבר שם כי הגירוש הוא מעשה ראוי ורצוי: "נוהג הומניטרי בעולם מורה כי בעת מלחמה, אלה שאינם מעורבים נקלטים בארצות אחרות שבהן אין מלחמה". הרי ברור כי "אם בכלל יש דבר כזה 'בלתי מעורבים' בעזה, אין מנוס מלפזר אותם בין מדינות העולם". הכותבים לא נמנעו מציטוט דבריו של הרב כהנא, שפסק בזמנו: "זה או אנחנו או הם!". ההיגיון של ראשי התנועה הביא למסקנה כי "יש להודיע לעולם על צורך בקליטת פליטים, ומדינה שאינה מוסרית מספיק כדי לקלוט אותם אין לה זכות מוסרית להתנגד לצעדים שישראל מבצעת בעניין זה [שהם, ככל הנראה, מוסריים לעילא ולעילא]".
בעלון נוסף, בכותרת ""הפעם חייבים להכריע! – עם ישראל חוזר הביתה", התנועה תבעה בהתאם: "עצירת הסיוע ההומניטרי לעזה לאלתר", וכן "גירוש של כל ערביי עזה למדינות שונות בעולם". העלון הסתיים באמירה: "עלינו לזכור: עזה היא נחלת אבותינו, ארצנו התובעת את עלבונה! מתי ישובו אליי בניי? איך הם ששים לחזור לחיק אימם האוהבת?".
לקראת סיום הערב הסבירה המנחה: "אנחנו כאן כדי לקבוע עובדות, ולהכריע את המאבק". תנועת נחלה מתנאה בעיקר בהקמת המאחז "אביתר", שהייתה לו עדנה לאחרונה, ובהתיישבות של גרעין מתנחלי ב"רמת ארבל" שבגליל התחתון, שנציגתו אמרה מילים אחדות לקראת סיום העצרת (ברגע האחרון הגיע גם האוטובוס מחומש הרחוקה, ונציגו אמר מילים אחדות).
כיום קיימים ברמת ארבל כעשרה מבנים, מבנייה קלה ומעץ, ומתגוררות בהם שלוש משפחות. המאחז הוקם על קרקעות חקלאיות, מתוך שאיפה "לייהד את הגליל". המשפחות שנאחזו בקרקע מסרבות להתפנות, ונתמכות על ידי חברי הקואליציה ומשטרת ישראל.
למוחרת נכתב בקבוצת הווטסאפ של נחלה – תנועה להתיישבות: "אתמול צעדנו צעד משמעותי, ועלינו קומה חדשה. עם ישראל מתעורר בגדולה למען חידוש הלחימה והכרעת חמאס, ולחידוש ההתיישבות בחבל עזה ובכל רחבי ארץ ישראל". האמנם?
באשר ל"רַעַשׁ, מְהוּמָה" שהתעוררה ב"מְדִינַת הַגַּמָּדִים", בעקבות התעוררותו של גור אריה יהודה, ובאשר לצפי המציג תמונה שבה "הַצָּבָא לָבוּשׁ מַדִּים, יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה" – כובש, מגרש ומתיישב – מהיכרותי ארוכת-השנים עם תנועת נחלה, ולמרות ש"התיק" של דניאלה וייס "כבר מוכן", זו עושה בעיקר "רוח", וכידוע: "נְשִׂיאִים וְרוּחַ וְגֶשֶׁם אָיִן, אִישׁ מִתְהַלֵּל בְּמַתַּת שָׁקֶר".