הלא כִּסְדֹם הָיִינוּ, לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ

אורחות צדיקים הוא אחד מספרי המוסר החשובים ביהדות (נכתב כמשוער באמצע המאה החמש-עשרה). הספר מעמיד במרכזו את העבודה על "תיקון המידות", דהיינו על "תכונות האדם והנהגותיו, כבסיס לחיי תורה ומצוות".

חווארה

מומלץ כי נערי הגבעות, שפרעו אתמול בכפר חווארה – כמו אלה שפרעו לפני ימים אחדים, בחסות הצבא, בכפר ג'ינבה – יחזרו ויִשנו בדברי המקור היהודי החשוב הזה.

הספר תופס כ"ח "שערים". שער ח' – שבו נכנסו נערי הגבעות, שלא לתומם – הוא "שער האכזריות". כותב הספר, שנותר אלמוני, קובע בשער הזה כי המדובר ב"הפך הרחמנות" – "מידת ה'אכזריות' אינה נמצאת בצדיקים, אבל היא בנפש הרשעים".

"שער האכזריות" בדפוס הראשון של הספר בעברית, שיצא לאור בפראג (1581)

הכותב מורה כי "האכזרי רחוק מאוד מהמידות הטובות... ובעת אשר תתחזק הנפש הכעסנית על האדם, אז בורחת מידת הרחמנות, והאכזריות מתגברת להרוס ולנתץ".

"ועוד המידה הזאת בנפשו של אדם להשיג נקמה באויביו... כשיש נקמה – אין חמלה, אלא אכזריות. הכתוב אומר: 'לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר' (ויקרא י"ט, י"ח). אפילו לִטוֹר בלב הוזהרנו, כל שכן שלא לעשות מעשה בידיים". מַצִינוּ כי, "בִּנְפֹל אויביך [אוֹיִבְךָ] אַל תִּשְׂמָח וּבִכָּשְׁלוֹ אַל יָגֵל לִבֶּךָ" (משלי כ"ד, י"ז). והנוקם והנוטר אינו מעביר על מידותיו, ואינו מוחל לחבריו הפושעים עליו, וזה גורר המחלוקת והשנאה. וכבר ידעת מה טוב ומה נעים מידת השלום".

בקעת הירדן

סדום המקראית הייתה ממוקמת בכיכר הירדן, סמוך לים המלח. באזור הזה ממש מתחוללים פשעי גזל ואונאה מצד מתנחלים בכלל, ומצד נערי גבעות בפרט, כלפי האוכלוסייה הפלסטינית המקומית.

מחבר ספר אורחות צדיקים ידע להזהיר לבל נחטא "בגזל ובאונאה" מעֵין אלה: בכלל האכזריות הוזהר בעל המוסר והמידות שלא "לגזול חברו מאומה משלו, ובזה לצער אותו" [בעקבות הצעת החוק "לֹ֥א תַעֲמֹ֖ד עַל דַּ֣ם רֵעֶ֑ךָ" (ויקרא י"ט, ט"ז), שהוגשה ביוזמת ח"כ חנן פורת – מראשי ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מנהיגה של תנועת "גוש אמונים", והאדם שייסד את מפעל ההתנחלויות – יש לקרוא: "'חברך' – אדם באשר הוא אדם, יהודי כגוי, כל אדם באשר הוא, גדול, קטן, איש, אשה"].

כפי שהורה מחבר אורחות צדיקים, חמוּר במיוחד גזל העני, שמתפרנס מכמה ראשי צאן, בדוחק ובמצוקה, שכופים עליו חורשי רע. כדכתיב 'אַל תִּגְזָל דָּל, כִּי דַל הוּא וְאַל תְּדַכֵּא עָנִי בַשָּׁעַר' (משלי, כ"ב, כ"ב)... הגוזל עני, כאילו נוטל נשמתו; ואפילו אם גזל ממנו דבר מועט, כגון פרוטה [שלא לדבר על רבבות ראשי צאן, שהם מקור פרנסתו ופת לחמו].

הכותב העלום של אורחות צדיקים ידע גם "נפש בהמתו", והטעים כי "גם מן הבהמה ירחיק אכזריות".

"מתנחל לבוש במדי צה"ל ירה לעבר רועה צאן פלסטיני, והרג ארבע כבשים ושני כלבים"

(פעילי.ות בקעת הירדן – בתיעוד בסמוך למחסום תיאסיר, 30.1.2025)

סיכום

"שער האכזריות" מציין כי "התורה אמרה 'וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ' (ויקרא י"ט, י"ח) – וכל מי שיש בו מידת האכזריות, רחוק מאוד מזה. האכזרי אין רוח הבריות נוחה הימנו, ואין חינו נטוי בעיני העולם... ואתה, בן אדם, עיין על עצמך והתרחק מן האכזריות... והיזהר מן הנקמה היוצא מן האכזריות. וגם אם תרצה להתנקם באויביך, עליך להוסיף מעלות טובות, וללכת בדרכי ישרים; ובזה תנקום משונאך, כי הוא מצטער על מידתך הטובה ועל שִמך הטוב, ויתאבל בשמעו שִמעך הטוב; אבל אם תעשה מעשים מכוערים, אז ישמח שונאך על קלונך וחרפתך, והנה הוא מתנקם בך".