באשר לידיעה כי "נשיא ארה״ב, דונלד טרמפ, החליט לבטל את הסנקציות שהוטלו על שורת מתנחלים ביו"ש", אין לי אלא להביא את הדברים הבאים, שהופיעו לאחרונה באחת הקבוצות של "נוער הגבעות": "אנחנו הולכים לקבל הרבה 'מתנות' בתקופה הקרובה... שום דבר מזה לא שווה את ההסכם הנוראי הזה... שאף אחד לא יחשוב שהוא יכול לקנות אותנו בנזיד עדשים".
הנשיא הנכנס הכריז במפורש, בנאום ההשבעה אתמול, כי הוא רוצה להיזכֵר כ"משכין שלום וכאדם מאחֵד". להבנתי, ממשלו יעשה הכל כדי למנוע את טרפוד העסקה ואת החזרה למלחמה. האינטרס האמריקני, כפי שרואה אותו הממשל החדש, מנוגד בתכלית לשאיפת המתנחלים. טרמפ אמר בנאומו כי הוא מתכוון "לסיים מלחמות ולא להתחיל חדשות". היועץ לביטחון לאומי הנכנס אמר כי הבטיח למשפחות החטופים שהממשל החדש מחויב "לממש את הפסקת האש, ולהתקדם לשלב השני של ההסכם".
אם ה"מתנות" – שהכותב מַנה כ"בנייה ביו"ש, תקציבים, אולי אפילו הקמת יישובים חדשים" – אינן מִתרצות בכל מקרה, מוצע לממשלת ישראל למנוע אותן לחלוטין. חבל על משאבים לאומיים יקרים המושקעים ב"תבשיל" תפל כזה.
שמחתו של ראש המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, מוקדמת. "אהבת ישראל" של הנשיא הנכנס עומדת בצל השאיפה ל"אמריקה תחילה... שאנחנו אוהבים כל כך". ה"מחלוקת בין ידידים" עשויה להתגלות במהרה כפועלת בניגוד נחרץ לשאיפות הימין הרדיקלי והקיצוני בישראל.
