פתח דבר
8-7 במרס 2025
מַחְשְׁבוֹתֵיהֶם מַחְשְׁבוֹת אָוֶן שֹׁד וָשֶׁבֶר בִּמְסִלּוֹתָם (ישעיהו נ"ט, ז')
תיעוד פעילי מסתכלים לכיבוש בעיניים
בלילה שבין יום שישי לשבת, 8-7 במרס 2025 התרחש אירוע דרמטי בדרום בקעת הירדן. באירוע נשדדו מאות ראשי צאן מבעליהם הפלסטינים בכפר ראס עין אל-עוג'א, בבקעת יריחו. השוד נמשך שעות, ובוצע על ידי עשרות מתנחלים, שחלקם נשאו נשק ארוך וחלקם – אלות; כל זה נעשה לעיני פעילים ופעילות של "מסתכלים לכיבוש בעיניים", שצילמו את מעשה השוד, ודיווחו עליו באורח מיידי לרשויות הביטחון ואכיפת החוק, אבל ללא הוֹעִיל.
השוד, שתוכנן מראש, ושבו נטלו חלק עשרות מתנחלי מאחזים אלימים וחמושים, הוא חלק ממהלך של "טיהור אתני", שנועד לסלק קהילות רועים פלסטיניות משטחי C.
המתנחלים פלשו, במבצע מתואם מראש בין ראשי המאחזים המקיפים את הכפרים ראס עין אל-עוג'א וכן מערג'את, וככל הנראה בליווי אנשי משטרה וצבא [נִצפה לפחות ג'יפ צבאי אחד]. תוך כדי שוד ראשי הצאן נעצר בידי המשטרה תושב המקום, בעליו של אחד העדרים, לאחר שהוכה באלות בידי הפולשים. סיבת המעצר: "גניבת צאן" [ש"זוהה" על ידי מתנחל, ו"הוחזר" לו במקום, בנוכחות המשטרה]. בנוסף, פלסטיני אחר נפצע בידו מרסיס ירי [העצור שוחרר לאחר יומיים, בתשלום ערבות בסך 1,000 ש"ח בלבד, מה שמעיד על כך שהאשמתו בגניבה הייתה מופרכת].
האירוע החל ב-21:00, כאשר זוהר סבח יצא בשעה הלא-שגרתית הזאת עם עדרו, והתקרב לעבר בתי התושבים בקהילה, כאשר הוא מצמיד את עדר הצאן שלו לעדרי הצאן של תושבי המקום הפלסטינים – מהלך מוכּר, המשמש בסיס לטענה שקרית שלפיה נגנבו מהמתנחל ראשי צאן. תוך דקות אחדות הגיעו לאזור כ-15 כלי רכב, ועשרות רבות של מתנחלים, חלקם חמושים בנשק ארוך, חלקם באלות. [במקרה קודם, שהתרחש השנה, נעשה שימוש באותה השיטה, ורק הודות לתיעוד של פעיל "מסתכלים לכיבוש בעיניים" דחה בית המשפט את הטענה על גניבה, ושיחרר את הרועה הפלסטיני שנעצר על בסיסה – ראו להלן].
לאחר חצות טילפן שוטר, שהזדהה בשם י', וקרא לפעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים" לבוא לקחת את הכבשים שנגנבו. הוא הציע להם להגיע לקרבת הכפר מערג'את, לא הרחק מהמאחז של זוהר סבח. שוטרת אחרת, בשם ש' – שהזדהתה כסגנית מפקדת משטרת בנימין – טענה גם היא שהכבשים מחכות לבעליהן, והציעה שיבואו לקחתן ליד המאחז.
פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים" נסעו לנקודת המפגש, ואחרי שהמתינו זמן מה הגיעו זוהר סבח, מתנחל נוסף [ככל הנראה קטין], ואיתם 22 כבשים. השוטר שנכח במקום אמר כי הם עשו "מעל ומעבֵר", וכי זוהר סבח רק לקח בחזרה את הצאן שנגנב ממנו.
סיכום האירוע על ידי "מסתכלים לכיבוש בעיניים".
טלה שמת בדרך הבריחה, בעקבות השוד (תיעוד פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים", 7.3.2025)
פנייה בהולה של עו"ד האגודה לזכויות האדם בישראל אל אלוף פיקוד המרכז, מפקד משטרת מחוז ש"י ויועמ"ש איו"ש (8 במרס 2025): "אירוע אלימות וגניבה חמוּר – ראס עין אל-עוג'א – בגיבוי צבאי ומשטרתי
בתיאום מלא עם "מסתכלים לכיבוש בעיניים", עו"ד האגודה לזכויות האדם נִסחה מכתב המופנה לראשויות ביו"ש. להלן הדברים:
"באירועים באזור מגורי קהילת הרועים ראס עין אל-עוג'א, בדרום בקעת הירדן, פעלו מתנחלים באלימות, בגיבוי של גורמים הנחזים להיות מטעם הרשויות. במהלכם נגנבו עדרים המונים מאות ראשי צאן, על ידי המתנחלים תושבי מאחזי האזור...
תיאור האירועים: בסביבות השעה 21:00 הגיעו מתנחלים סמוך למכלאות הצאן של משפחות עביאת וטאיפאת, תושבי קהילות ראס עין אל-עוג'א. במכלאות האלו מוחזקים עדרים המונים למעלה מאלף ראשי צאן, בבעלות חמש משפחות מהקהילה. לאחר הגעתו למקום, בעודו עומד בסמוך למכלאה, אחד המתנחלים חייג לרשויות, ודיווח על גניבת צאן. מייד לאחר מכן הגיעו למקום, באופן מתואם, עשרות כלי רכב של מתנחלים. אלה פרקו מהם, כאשר הם חמושים בנשק חם ובאלות. המתנחלים לוו בחיילים, או באנשים לובשי מדים, חמושים גם הם (ייתכן בלווי מטעם המועצה האזורית, או מטעם המשטרה). אחד מבעלי העדר ראה את המתנחלים מגיעים, ועמד בכניסה למכלאות הצאן של הקהילה, בתקווה למנוע גניבה. מתנחל ירה, ככל הנראה באוויר, כדי להרתיע את התושב הפלסטיני שעמד בדרכו, והכה אותו כדי לסלקו מהדרך ולהגיע למכלאות הצאן. אותו המתנחל פרץ למכלאות, פתח את שעריהן, והבריח מאות כבשים ועיזים.
חלק מהצאן הועמס על טנדרים, אבל רובו הוברח ברגל לכיוון מערב ולכיוון דרום, אל ההר הסמוך (שם נמצאים מאחז כוכב השחר, והמאחזים הסמוכים). בניסיון למצוא את העדר, כשעתיים מאוחר יותר, התגלו עשרות טלאים מתים בשטח הפתוח. פעילים שנכחו במקום בזמן האירוע שמעו את קולות הירי, ותיעדו את הברחת הצאן בצילומי וידאו... בעת האירוע הייתה פנייה מיידית למשטרה (מספר האירוע 7760). בהמשך להגשת התלונה יצרה המשטרה קשר עם הפעילים, ונמסר כי המתנחל מעוניין להשיב את הצאן שנגנב. בהמשך הושבו כ-30 כבשים, מתוך מאות רבות [של תושבי הכפר ראס עין אל-עוג'א, ולא של תושבי הכפר מערג'את], בסביבות השעה 01:00 לפנות בוקר, בכביש שליד קהילת מערג'את ו'חוות זוהר'. יתר העדרים, מאות ראשי צאן, נעלמו בחשכה, לא נמצאו ועדיין נעדרים, למרות חיפושים שערכו התושבים והפעילים. מטעם המשטרה לא ניתן כל סיוע נוסף במציאת העדר או באיתור העבריינים. פניות חוזרות ונשנות למוקד המשטרה נענו בתשובה: 'יש להגיע לתחנת המשטרה כדי להגיש תלונה ביום ראשון'... התושב שעמד בדרכם של המתנחלים, בכניסה למכלאות, נעצר במהלך האירוע. תושב פלסטיני נוסף ככל הנראה נפצע.
מדובר באירוע עבריינות לאומנית חמוּר מאין כמותו, ובהיקף עצום. זה אורגן ותואם מראש על ידי מתנחלים, וזכה לסיוע וגיבוי הרשויות, ולמצעֵר – אוזלת יד מוחלטת מצידן, וכפירה בחובת הצבא כריבון בשטח הכבוש מכוח המשפט הבינלאומי, 'לשמור על הסדר הציבורי, להגן על התושבים המוגנים ועל רכושם, לאכוף את הדין בשוויון, ולמנוע ביצוע פשעי מלחמה ורדיפה לאומנית וגזענית'. פעולתם המוטה, בלשון המעטה, של גורמי אכיפת החוק באירוע הזה מצטרפת לתופעה כללית של שיתוף פעולה או העלמת עין מעבריינות מתנחלים, שמטרתה דחיקת קהילות הרועים הפלסטיניות בשטחי B ו-C בגדה המערבית ממקומות מגוריהן, וגזלת מקורות המחייה ואמצעי הקיום שלהן... עשרות רבות של קהילות נדחקו ונעקרו באופן הזה מאז אוקטובר 2023".
האירוע החמוּר לא יובן ללא ההקשר המוחשי שבו הוא התרחש.
מקרה הבוחן
דוגמה מובהקת למחלוקת בין ימין לבין שמאל, על כל היבטיה, היא זו של דרום בקעת הירדן – בכלל זה, חוות זוהר, הכפר ראס עין אל-עוג'א, והכפר מערג'את.
אזור בקעת הירדן וצפון ים המלח משתרע על שטח של כ-1.6 מיליון דונם, שהם כמעט 30% משטחי הגדה המערבית. הוא משמש כעתודת הקרקע המשמעותית ביותר של הפלסטינים.
מקרה הבוחן הזה מתייחס לתהליך גורף שבו, במשך השנים האחרונות התחוללו גירוש ונישול של קהילות פלסטיניות רבות במרחבי הגדה המערבית, בעקבות פעילות מלקחיים – שיזמו מתנחלים אלימים "מלמטה", בגיבוי רשויות המדינה השונות "מלמעלה".
לפי נתוני ארגון "כרם נבות", גוף אזרחי שנוסד ב-2012, ושמתמקד במעקב, במחקר ובפרסום עובדות ומסמכים על מפעל ההתנחלויות ועל מדיניות האדמות הישראלית בגדה המערבית, שפורסמו באתר "שיחה מקומית", המושתת על עיתונות אקטיביסטית, המחויבת לדמוקרטיה, להתנגדות לכיבוש, לחתירה לשלום, לשוויון, לצדק חברתי, לשקיפות ולחופש המידע (תחילת נובמבר 2023), גורשו – בעקבות הפעילות הזאת – 54 קהילות פלסטיניות ומקבצי מגורים של משפחות, מהן 47 מאז אוקטובר 2023.
מנתונים שהתפרסמו באתר Ynet (בהתאם למאגר פיקוד המרכז) התברר כי בחודשיים הראשונים של 2025 חלה עלייה חדה במספר מקרי הפשיעה הלאומנית של מתנחלים ושל אזרחים ישראלים יהודים אחרים נגד פלסטינים בשטחי יהודה ושומרון (יחסית לנתוני 2024). בממוצע חודשי, מדובר בעלייה של כ-30 אחוזים, כאשר מתחילת השנה התרחשו 139 מקרים. הנתונים האלה משקפים היטב גם את המציאות בדרום בקעת הירדן.
גישה
מקורות
הדברים שלהלן מוצגים מתוך מקורות מגוונים – מן הימין ומן השמאל הפוליטי. המקורות אינם מאוזנים, מכיוון שעיקר הנוכחות וההשפעה בשטח היא של גורמי ימין, והנציגות של גורמי שמאל מצומצמת ומתוחמת. הגורם המרכזי משמאל, שמקיים נוכחות רצופה בשטח, הוא קבוצת האזרחים המתנדבים "מסתכלים לכיבוש בעיניים", המתנגדים לכיבוש ופועלים לסיומו. עיקר פעילותם נועדה למנוע פגיעה בזכויות הפלסטינים בשטחים. הם שואפים להציב במרכז השיח הציבורי בישראל את ההכרח בסיום הכיבוש ועוולותיו, ולתמוך במאמצים לכינון שלום צודק באזורנו.
המקורות מימין, על גווניו השונים, כוללים: ישראל היום, אתר רוטר, אתר ערוץ 7, אתר סרוגים, אתר עולם קטן, אתר הקול היהודי, אתר ערוץ 14, ארגון חוננו, קבוצת "חדשות הגבעות", משפיעני נוער הגבעות אלישע ירד (רשת X), ח"כ לימור סון הר-מלך, עוצמה יהודית (רשת X).
המקורות משמאל, המצומצמים יותר, כוללים: אתר הארץ, "מסתכלים לכיבוש בעיניים" (עדויות כתובות וראיונות עומק), אתר בצלם, אתר כרם נבות.
לאחר הצגת נקודות המבט המנוגדות, משני צידי הקשת הפוליטית, מובאות עדויות של גורמים "ניטרליים" יותר (לפחות לכאורה) – גורמי ביטחון (דובר צה"ל). כמו כן, מוצגות "תצפיות" – ראיות כתובות ומצולמות (סטילס ווידאו), שמקובל להניח שהן "אובייקטיביות" יותר (למרות שגם בעניין הזה אפשר להציע הסתייגויות מסוימות).
נקודות מבט
מלחמת המידע היא על טריטוריה – רק לא על זו הגיאוגרפית. במלחמת מידע, התודעה האנושית היא הטריטוריה.
(Renée DiResta, The Digital Maginot Line)
אנו מצויים כיום בעיצומו של "הקרב על התודעה" בין "ימין" לבין "שמאל" בישראל. זה מתייחס למכלול הפעולות והכלים שבאמצעותם גורמים השותפים למסגרת תפיסתית מסוימת חותרים להשפיע על התודעה של קהלי יעד, או למנוע השפעה עליה. ה"תודעה" עליה ניטש הקרב היא מכלול התובנות שיש ליחיד או לקבוצה לגבי המציאות הסובבת ולגבי הדרך שבה יש לעצבה; זאת כנגזרת של מכלול הערכים והאמונות שבאמצעותם הם בוחנים את סביבתם, מפרשים אותה ופועלים כדי להתמודד עם האתגרים הגלומים בה.
החלטתי להתמודד ישירות עם נקודות המבט השונות, ולעיתים קרובות אף המקוטבות של הימין ושל השמאל. אני סבור כי גרסאות מסוימות (בעיקר אלו הקונספירטיביות) חשובות ומסוכנות מכדי שנוכל לאפשר לעצמנו להתעלם מהם. יצאתי מההנחה כי אם איננו מכּירים את נקודות המבט הדומיננטיות השונות, איננו יכולים להתייחס אליהן כראוי. מעבֵר לכך, חשוב גם להשוות בין נקודות המבט האלו, ולהתייחס ל"סבירות" – במשמעות של ה"התאמה" שלהן ל"מציאות".
מסתבר כי, לא פעם, נקודות המבט של הימין ושל השמאל יוצרות שני עולמות המתנהלים בצירים מקבילים. הם מצויים באותו מישור ואינם נפגשים.
כדי לאפשר לקוראים לגבש מסקנות משלהם, הדגשתי בעמודות של נקודת המבט של כל צד את העניינים השנויים במחלוקת (כחול). כמו כן, הבאתי בכל מקום נדרש עמודה המציגה את נקודות המחלוקת המתגלות ביניהן; זאת בהתאם לפרשנות של הפעילים (למרבה הצער, נבצר מאיתנו לקבל – באופן מסודר ומוסמך – את הגרסאות מנקודת המבט הנגדית. אם נקבל כאלו, נפרסמן בהתאם).
הבעיה מחריפה לאין שיעור כאשר ציבור מסוים, החשוף לגרסאות קונספירטיביות, אינו מוטרד עוד מהשאלה האם קביעה כלשהי היא אמיתית או שקרית. במקום זאת, מה שנראה לו חשוב הוא האם מסֵר כלשהו מתאים להשקפת עולמו. אם מסרים שונים שמקורם ב"הנדסת תודעה", "מידע מטעה" (דיסאינפורמציה"), "ידיעות כזב" (פייק ניוז), תעמולה, דמגוגיה, תיאוריות קונספירציה, ולעיתים גם שקרים בוטים. אם שקר והונאה תומכים בעמדת אותו ציבור, הוא נכון להיעתר להם ולהעמיד פנים שהדברים נכונים. מבחינה זאת, איננו חיים עוד בעולם שלאחר-האמת, אלא גם בעולם שלאחר-הבושה.
נקודות היישוב במוקד הדיון
חוות זוהר
חוות זוהר שוכנת ליד כביש יריחו-רמאללה, בתחילת העליות לכיוון רמאללה (על כביש 449).
חוות זוהר – מבט מהכביש (צילום טלסקופי: עידן ירון, 26.9.2024)
חוות זוהר – מבט נוסף (צילום טלסקופי: עידן ירון, 26.9.2024)
הכפר ראס עין אל-עוג'א
הכפר שוכן במרכזו של מחוז יריחו, 9.8 ק"מ מצפון לעיר יריחו. במזרח נמצא הכפר פאסיל, ומצפון אדמות הכפרים מאליכּ, ודיר ג'ריר.
על פי אתר כרם נבות, הקהילה במקום נוצרה בהוראת צה"ל, שרצה לרכז את הבדואים וקהילות הרועים החצי-נוודיות במקום אחד. זוהי הסיבה שהיישוב בנוי מכמה ריכוזים נפרדים, אשר בכל אחד מהם מתגוררת קבוצה נבדלת. הכפר הוא מקום מגוריה של קהילת הרועים הגדולה ביותר בגדה המערבית, ומונה כ-150 משפחות.
למרות זאת, ראס עין אל-עוג'א ממוקם בשטח C, וכמו כמעט כל הישובים הפלסטינים בתחום הזה, מעמדו מעולם לא הוסדר. זה מה שהופך אותו למטרה להתנכלויות של המתנחלים, המשתוקקים לגרש את הפלסטינים מהאזור, ובפרט את הבדואים שחיים שם לאורך כל השנה. הקהילה מונה כ-120 משפחות, וכאלף נפשות.
בשל חשיבות האזור כמקור מים, כבר ב-1970 הוקמה ממזרח למִפתח ואדי אל-עוג'א היאחזות נח"ל. שנים אחדות לאחר מכן אוזרחה ההיאחזות, והיום היא מוכּרת כהתנחלות ייט"ב.
השם נלקח מ"נחל ייט"ב" (ראשי תיבות: נחל יד יצחק טבנקין) – עִברוּת של השם הערבי "ואדי עוג'ה" (מערבית, "מתפתל"), שאורכו כ-24 ק"מ, ושנשפך אל נהר הירדן.
עין עוג'ה הוא מקור המים הגדול והחשוב ביותר ליישובים שמצפון ליריחו. הוא מוכר בעיקר בגלל אמת המים, הידועה כ"מגלשה".
ה"מגלשה" (צילום: עידן ירון, 26.9.2024)
המעיין הוא אחד ממקורות המים האחרונים בגדה המערבית שעדיין פתוחים-חלקית בפני פלסטינים, ואחד האחרונים שמתנחלים טרם השתלטו עליו סופית. המים במעיין עוג'ה משמשים – על פי חלוקה היסטורית, שזכתה להכרת השלטונות הישראליים – גם לצורך השקיית העדרים של תושבי הכפרים ראס עין אל-עוג'א (ושל מערג'את). ב-1979 הוכרז המעיין וסביבתו כשמורת טבע.
פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים" תיארו את המצב במקום (שלהי אוגוסט 2024): בכפר ראס עין אל-עוג'א, התושבים מעזים לאט-לאט לשוב ולצאת למרעה; אבל רק אם יש ליווי מגן של פעילי זכויות אדם. אלה גם מלווים את העדרים בסוף המרעה אל הנחל, כדי לשתות מים.
נחל עוג'ה ומימיו הם בתחומי אדמות פלסטיניות פרטיות. הבעלות ממוסמכת. המתנחלים, שמקיפים בקצב מהיר את הקהילה במאחזים (כל אחד מהם מורכּב בדרך כלל מאוהל, כלי רכב, מכלאה לצאן), לא מתרשמים ממסמכים. הם חמושים, הם מגובּים על ידי הצבא והמשטרה, והם משתלטים גם על המים, ומנסים למנוע מהרועים להגיע אל התעלה ואל ה"מגלשה" – להשקות את עדריהם, ולמלא מים בטנקרים. ה"מגלשה" – אזור בילוי פופולרי של משפחות פלסטיניות – הפכה למֵי מריבה. מתנחלים עם משפחותיהם מגרשים את הפלסטינים שמגיעים למקום, שהוא שטח פרטי פלסטיני.
המאחז ייט"ב הוקם כקיבוץ, ולרשותו הועמדו אדמות בסביבה. כ-6,000 דונם מאדמות הווקף באזור הכפר, שמשים את המתנחלים לגידולים חקלאיים שונים. בסוף שנות השמונים, הקיבוץ התפרק וננטש על ידי תושביו. בראשית שנות התשעים, ההתנחלות הוקמה מחדש, אבל הפעם כמושב שיתופי, שהתבסס על מהגרים מברית המועצות. גם בגלגולה החדש, החקלאות במקום לא הייתה מוצלחת.
אדמות ראס עין אל-עוג'א הן ברובן המוחלט בבעלות פרטית, חלקן בבעלות בני הקהילה (בדואים מכמה חמולות); רובן בבעלות משפחות פלסטיניות מהכפר עוג׳ה וממזרח ירושלים, בעלות מעמד חברתי גבוה – ביניהן משפחות דג'אני, חוסייני, נשאשיבי ועוד.
בעקבות ההתפתחויות בשטח, הוגבלו ביותר האדמות שהועמדו לרשות הכפר.
מפה מייצגת את מצב הקרקעות בכפר ראס עין אל-עוג'א – "מסתכלים לכיבוש בעיניים", פברואר 2025
הכפר מערג'את
מצוי בדרום בקעת הירדן, מעבר לכביש שבערוץ שמתחתיו שוכנת חוות זוהר.
אירועים מוקדמים
הכפר ראס עין אל-עוג'א
לפי עדויות שהתפרסמו באתר "בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים", בשלהי פברואר 2020, עשרות מתנחלים, שהגיעו ברכב וברגל, חלקם חמושים (בנשק חם, בסכינים, במקלות ובאלות), ירדו מהגבעות, ניסו לפזר את הכבשים שרעו ליד האוהלים, ופלשו לאוהל השייך לאחת המשפחות. באוהל שהו באותה העת חמשת ילדי המשפחה. תושבי הקהילה, שהיו בסביבה, הבחינו בנעשה ומיהרו לעזרתם. המתנחלים צעקו שהם מחפשים את צעירי הקהילה, שיסו את הכלבים בילדים ובתושבים שהתקבצו באוהל, כיתרו את כולם, איימו עליהם והפחידו אותם. מתנחל הכה בראשו, באמצעות קת רובהו, את אחד התושבים. רק לקראת סוף האירוע, לאחר כשעתיים, הגיעו למקום חיילים ששהו כל אותה העת בסביבה, והורו למתנחלים להתרחק.
בתחילת אפריל 2024 הגיעו שלושה מתנחלים, לפחות אחד מהם חמוש, אל הכפר, הסתובבו בין אוהלי התושבים, הציתו שני צריפי מגורים לא-מאוכלסים בבעלות משפחה שלא נכחה במקום, ריססו מגן דוד על צריף נוסף, ועזבו את המקום. תושבי הקהילה הזעיקו את המשטרה, שגבתה עדויות מהתושבים.
הכפר מערג'את
שלהי יולי 2023
בשבת, 29 ביולי, בסביבות 16:00, הגיע לכפר זוהר סבח, כשהוא מלווה בחיילים. הוא הסתובב במבני הקהילה, ונכנס לאוהלי מגורים ולמכלאות הצאן, בתואנה שנגנב ממנו צאן. חיילות שהגיעו למקום צרחו על תושבים, שניסו להרחיק את המתנחל מבתיהם ומכלאותיהם. לבסוף עזבו המתנחלים והחיילים את המקום.
תיעוד "בצלם":
שלהי נובמבר 2023
≥ נקודת המבט של הימין | נקודת המבט של השמאל ≤ | הבדלי גרסאות |
זוהר סבח, בעל חווה חקלאית בבקעת הירדן, גויס למילואים עם פרוץ המלחמה, והשאיר את החווה בידי בני נוער מתנדבים. בדואים ממקבץ המאהלים הבלתי חוקי הסמוך, מערג'את, שהבחינו בהיעדרותו, גנבו עשרות ראשי צאן מהעדר. כאשר התגלתה הגניבה הוזעק בעל החווה למקום, יחד עם אזרחים נוספים וכוחות צבא ומשטרה. רק לאחר שעות ארוכות אותרו העיזים הגנובות בתוך אחד הבתים במאהל הבדואי הסמוך, כאשר לחלקן כבר נחתכו האוזניים באכזריות, כדי להסיר את עגילי הזיהוי שלהם, ולטשטש עקבות. עם הגעת הכוחות לבית שבו הוסתרו העיזים נמלטו הגנבים מהמקום, אבל במשטרה הודיעו לבעל החווה כי זהות הגנבים תושבי המאהל הבדואים ידועה, וכי הם ייעצרו במוקדם או במאוחר.
חיש מהר הוחלה מדיניות חדשה, מחמירה ודורסנית, וזו החלה לתת את אותותיה בשטח תוך ימים אחדים. הקורבן הראשון, שהוגש מנחה לאמריקנים, היה זוהר סבח, בעל חווה בבקעת הירדן. היה כאן אירוע קלסי של טרור חקלאי, שנגמר הפעם בתוצאות טובות למדי; אבל מתברר שבעיני יהודה פוקס [אלוף פיקוד המרכז בשעתו] האירוע הזה נכנס להגדרה של "טרור יהודי". כבר למוחרת בבוקר הודיעו בצה"ל לבעל החווה כי הוא מודח משירות מילואים. זמן קצר לאחר מכן הודיע המח"ט למתנחל זוהר סבח כי נשקו האישי, וכן הנשק של אשתו, ששימש להגנת בחווה מפני המתקפות הערביות, מוחרם ב"הוראה מגבוה".
אירוע חמור התרחש בחווה הסמוכה ליישוב מבואות יריחו – חוות זוהר. זוהר סבח, בעל החווה, שגויס לשירות מילואים, גילה כי ערבים מהכפר הסמוך ניצלו את היעדרותו והצליחו לגנוב עשרות ראשי צאן מהעדר שנשאר בחווה. זוהר סבח קפץ במהירות בחזרה לחווה, ויחד עם אזרחים נוספים וכוחות צבא ומשטרה איתר את העדר באחד הבתים בכפר הסמוך, אחרי שעות של חיפושים בהם התגודדו עשרות ערבים סביבם כדי לשבש את החיפושים. במשטרה הודיעו כי זהות הגנבים ידועה, והם ייעצרו בקרוב; אבל כל זה לא מנע מערביי הכפר וארגוני השמאל הקיצוני לפרסם כי "מתנחלים חמושים פלשו אל הכפר". הקמפיין עשה את שלו, וגורמים בצה"ל הודיעו למתנחל זוהר סבח כי האלוף הורה להחרים את נשקו וכן את נשקה של אשתו. בארגון השמאל הקיצוני "מסתכלים לכיבוש בעיניים" בירכו על החרמת נשקו של זוהר סבח, ואמרו כי אלה "חדשות טובות". בארגון 'מסתכלים לכיבוש בעיניים' שנמנה על השמאל האנרכיסטי פועלים בשנים הארוכות נגד החוות החקלאיות באזור, ואף מייצרים פרובוקציות תכופות יחד עם ערביי הכפרים והמאהלים באזור.
הם יפרסמו שמתיישבים מסתובבים להם במאהלים ומטילים אֵימה על התושבים, הם יפרסמו על "אלימות מתיישבים". מה שהם לא יפרסמו זה את זה שהם יצרו פרובוקציה כדי לעזור לגנוב כבשים ו"המתיישבים האלימים" באו לחפש את מה שגנבו להם.
ארגון חוננו: האירוע במבואות יריחו היה ניסיון לינץ' ברועה צאן יהודי [בן 17].
אלישע ירד: טרור חקלאי במהלך השבת: זוהר סבח, בעליה של חווה חקלאית בבקעת הירדן שרעה את צאנו בבוקר יום השבת, נתקל בעשרות בדואים, שהגיעו לכיוונו והחלו לאיים ולהתגודד סביבו. הוא חזר אל החווה, אלא שאז גילה כי חסרות כבשים בעדר. יחד עם כוחות צבא ומשטרה פתח זוהר סבח בסריקות והכבשים החסרות התגלו במאהל הבלתי חוקי הסמוך עוג'א אל-פוקא, אחד הגנבים נעצר. במהלך החיפושים יידו עשרות בדואים אבנים לעבר הכוחות שהגיבו בירי באוויר, כדי להרחיק את הפורעים. תושבי החווה מדווחים כי מתחילת האירוע נכחו בשטח פעילי שמאל קיצוני, חמושים במצלמות, שניסו להפריע לפעילות הכוחות, מה שמעלה את החשד כי מדובר בפעולה שתואמה מראש עם פעילי השמאל שנכחו במקום, כדי להפיק תמונות מגמתיות ומכפישות.
זוכרים את בעל החווה שגויס למילואים וגילה שבדואים גנבו את עדרו? אז לאחר הגניבה החליט האלוף בצורה בלתי נתפסת, ובניגוד לדעת המח"ט, להחרים את נשקו ולהדיח אותו משירות מילואים. מה הסיבה להחלטה התמוהה? ובכן, דרישה ישירה שהעבירו ארגוני שמאל קיצוני לפוקס ולגורמי ממשל אמריקנים, ביניהם הגנרל האמריקני מייק פנזל, שנמצא בארץ ומשמש בתפקיד המתאם הביטחוני בין ישראל לארצות הברית. כמה ימים לאחר החרמת הנשק בישר האנרכיסט גיא הירשפלד [בשעתו פעיל "מסתכלים לכיבוש בעיניים"], שמוביל מתחילת המלחמה את קמפיין "אלימות המתנחלים" בחשבון הפייסבוק שלו: "אנחנו מתחילים להרגיש את הלחץ האמריקני". את בעל החווה, שנשקו הוחרם, כינה הירשפלד "הטרוריסט ממערג'את", הכפר הבדואי הסמוך, וכתב בלעג: "אתם מוזמנים לשאול אותו היכן הנשק שלו. אנחנו נמשיך ונעדכן את חברינו בעולם על פשעי היהודים בפלסטין הכבושה עד שהם יבינו שצריך ללחוץ על הגז ועל ממשלת הדמים הזו". הערוץ הישיר שפתחו ארגוני השמאל הקיצוני מתחילת המלחמה עם הגנרל פנזל וגורמים אמריקניים אחרים נעשה אפקטיבי ומהיר עד כדי כך שקצינים במילואים ובעלי חוות ברחבי יהודה ושומרון סיפרו כי פעמים רבות פרק הזמן מהרגע שהגיעו פעילי שמאל קיצוני לזירת האירוע והודיעו כי יטפלו בעניין "מול הפיקוד הבכיר" – עד שהכוחות בשטח הספיקו לקבל הוראה ישירה מהאלוף פוקס לא עלה על עשר דקות. | עיתון הארץ, הגר שיזף (1 בדצמבר 2023): מתנחל המשרת במילואים ירה לעבר פלסטינים בטענה שגנבו ממנו צאן": זוהר סבח הגיע עם מתנחלים נוספים לכפר פלסטיני סמוך, מערג'את, ירה באמצעות נשקו הצבאי (שקיבל במסגרת שירותו בהגנה המרחבית), ונכנס לבתים. האירוע דווח למשטרה, ובעקבותיו הושעה הוא הושעה מלחימה, ונשקו נלקח ממנו.
תושבת הכפר מערג'את סיפרה כי זוהר סבח נכנס לכפר יחד עם עוד כ-20 מתנחלים. לדבריה, הקבוצה תקפה את תושבי הכפר, לקחה מהם טלפונים סלולריים וניסתה לגנוב מהם כבשים, תוך ירי בנשק. היא הוסיפה: "אחד מהם הכה את אבא שלי ואחותי באמצעות הרובה שלו, חשבנו שהוא עומד לירות עלינו". המתנחלים לקחו כ-20 כבשים מהכפר, בטענה שהן נגנבו מהם.
| הבהרת פעיל "מסתכלים לכיבוש בעיניים", דניאל דה מלאך: "במשטרה הודיעו כי 'זהות הגנבים ידועה', אבל ככל הידוע איש לא נעצר ואין שום עדות לגניבה. חשוב להבהיר שכל הטענות על גניבה מצד תושבי הכפר התבררו כעורבא פרח, או לפחות לא זכו לאישוש".
"לפי הגרסה שלפיה 'יחד עם אזרחים נוספים וכוחות צבא ומשטרה אותר העדר', הפשיטה על הכפר הייתה בהשתתפות אנשי משטרה. השתתפות אנשי משטרה לא מופיעה בגרסת התושבים, וגם לא בגרסת של צה"ל, ואף מוכחשת".
"הודעת ארגון חוננו כי 'האירוע היה לינץ' ברועה צאן יהודי', סותרת את הגרסה שלפיה הגניבה התרחשה בזמן שבו זוהר סבח היה בשירות מילואים.
גם "הגרסה של אלישע ירד, שלפיה 'זוהר סבח, בעליה של חווה חקלאית בבקעת הירדן, שרעה את צאנו בבוקר יום השבת, נתקל בעשרות בדואים, שהגיעו לכיוונו והחלו לאיים ולהתגודד סביבו', סותרת את הטענה שלפיה זוהר סבח לא היה במאחז בזמן ה'גניבה', וחזר מילואים כדי לטפל בבעיה".
[בעיתון ישראל היום נכתב אמנם: 'זוהר סבח, בעל חווה חקלאית בבקעת הירדן, גויס למילואים עם פרוץ המלחמה והשאיר את החווה בידי בני נוער מתנדבים'"].
|
תמונה מתוך סרטון המתעד מתנחל מאיים על פלסטינים באמצעות נשקו האישי
גורם ביטחוני: "צריך להבין שכל מי שלובש מדים וקיבל נשק מהצבא מייצג את מדינת ישראל ואת צה"ל. הנשק נועד להגן על היישוב או החווה מפני מחבלים, ולא כדי לפתור סכסוכים פליליים. לצערי, כמו באירועים קודמים, גם פה לא קראו לכוחות הביטחון לטפל באירוע, ולקחו את החוק לידיים".
"בצלם" – תיעוד
"מתנחלים חמושים וחיילים נכנסים לכפר הפלסטיני מערג׳את, כאשר אחד מהם טוען נשק ומכה באמצעותו תושבים (צילום: תושבי הקהילה).
"המתנחל מאיים בנשק, וצועק: 'איפה העיזים שלי?'"
תחילת ינואר 2024
דיווח בדף ה-X של עיתון הארץ:
זוהר סבח תועד מקים מחסום בלתי מאושר, כאשר הוא חמוש בנשק שקיבל מצה"ל.
שלהי פברואר 2024
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
מתנחלים משתלטים על בית בכפר מערג'את, ומגרשים את המשפחה באיוּמי נשק ואלימות. אחד המתנחלים כיוון נשק לעבר פעיל שניסה לתעד.
תחילת מאי 2024
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
מזה שבועיים ברציפות שהעדר של זוהר סבח נכנס לתוך הקהילה בכפר מערג׳את. זוהר סבח, או אחד מנעריו, מגיעים מהמאחז הלא חוקי שהקים, עם כלי רכב או עם העדר בלבד. העדר פולש לתחומי קהילת הרועים מערג'את. גם היום לא חרג ממנהגו. התקרבותו לבתי התושבים או לעדריהם מטרידה ומאיימת, לנוכח מקרי אלימות שאירעו בעבר.
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
נערי מאחז בלתי חוקי (ככל הנראה מהמאחז המקומי של זוהר סבח) נכנסים עם טרקטורון לתוך קהילת הרועים בכפר מערג׳את.
שלהי מאי 2024
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
שלושה מתנחלים רעולי פנים מגיעים בכלי רכב, עם צ׳קלקה, לתוך קהילת הרועים בכפר מערג'את. הם נכנסים לדיר, ומעמיסים-גונבים 20 עיזים.
22 ביוני 2024
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
עדר של המתנחל זוהר סבח הגיע לשטח המרעה של ראס עין אל-עוג'א, בשבת קודש, והתקרב תוך הפחדה לעדרים הפלסטיניים. המתנחל הזעיק משטרה וצבא, טען שהותקף ושגנבו לו עיזים. כוחות הביטחון פלשו לכפר, הכריזו עליו כשטח צבאי סגור, עצרו פלסטינים ועיכבו פעילי זכויות אדם שבאו לתעד.
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד של פעיל באירוע בראס עין אל-עוג'א
"בערך ב-07:00 בבוקר הגיע המתנחל זוהר סבח מהמאחז שלו עם עדר, והתקרב אל עדרי הפלסטינים. הם התחילו מייד לברוח. החמור של אחד הרועים נשאר מאחור, קרוב לעדר של זוהר סבח, והם ביקשו מאיתנו ללכת להביא אותו. זוהר סבח התקשר למשטרה או לצבא, ואמר שתקפו אותו, הכו אותו באלה, זרקו עליו אבנים וגנבו לו עיזים. הכל שקרים. הצבא הגיע מלווה על ידי גבריאל קאליש [רבש"ץ מבואות יריחו, בוגר ישיבת ההסדר מעלה אפרים, שזכה ב"אות רבש"ץ מצטיין חטיבתי", בספטמבר 2023, בשל כך שהוא "תורם ומשקיע רבות בביטחון היישוב. מעורב ומחובר באופן תמידי להערכת המצב; מחובר לשטח ולאנשים, נעים הליכות ודרך ארץ, ופועל מתוך תחושת שליחות אמיתות ואהבת הארץ"]. החיילת דיברה עם זוהר סבח, אבל לא רצתה להקשיב לי. העדרים הפלסטיניים הסתלקו בחזרה לכפר, והעדר של זוהר סבח המשיך להתקדם אל תוך הכפר. בינתיים הגיע לצד השני של הכפר קבוצה גדולה של מתנחלים, צבא ומשטרה. הכוחות דיברו עם זוהר סבח, עומר עתידיה [בעל "עינות קדם – חווה חקלאית במדבר"], גבריאל קאליש, ועם מתנחלים נוספים. לנו לא נתנו להתקרב אליהם. דיברו אלינו באלימות מילולית. לקחו לנו תעודות זהות, והודיעו שאנחנו צריכים להגיע למשטרת בנימין כדי לתת עדות. לאחר מכן עצרו שלושה פלסטינים שאין להם שום קשר לאירוע, ובהמשך פלסטיני נוסף. כאשר הגענו לתחנה הודיעו לנו שאנחנו מעוכבים כי 'היינו מעורבים באירוע תקיפה'. לקחו את הטלפונים שלנו, ואסרו עלינו לדבר אחד עם השני. אחרי כשעה הודיעו לנו שאנחנו כבר לא מעוכבים; אבל צריכים להישאר כדי לתת עדות. בדרך, לפני שהגענו לתחנת המשטרה, חסם אותנו רכב שממנו ירד מתנחל רעול פנים, דיבר ערבית והתחזה לפלסטיני. להערכתי, כל האירוע היה מתוכנן. המהירות שבה צצו כל המתנחלים מעידה על כך. הגיעו מתנחלים שבדרך כלל לא רואים באזור, כמו עומר עתידיה. הצבא והמשטרה לגמרי איתם. אותנו הם לא סופרים ובטח שלא את הפלסטינים".
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד של פעיל
"בהמשך לאירועי אתמול (22.6.2024) ב ראס עין אל-עוג'א, לאחר שהצליח לגנוב כבשים תחת ההגנה של אנשי הביטחון, ולהוסיפם לעדר העיזים שלו, חזר היום זוהר סבח עם מתנחלים נוספים ועם כוחות הביטחון, להמשיך בביזת הכבשים. בסביבות 15.30 הגיעו, כמו אתמול, מתנחלים בחסות חייל וקצינה ל ראס עין אל-עוג'א. הם נכנסו לדיר אחרי דיר, בחפשם אחרי מה שהם כינו 'כבשים גנובות'. הקצינה דרשה מהפלסטינים להתרחק ולא להפריע באיתור הכבשים. שלושה מתנחלים נכנסו לדירים, בעוד החיילים אינם מתירים לאיש להתקרב. בחלוף כחצי שעה, כאשר חיפושיהם היו לשווא, הם פנו לחזור לדיר שבו החרימו או שדדו כבשים אמש. בנקודה הזו, המתח גבר, והתכנסו פלסטינים רבים – נשים, ילדים וגברים. העדרים, אחוזי הפחד, נמלטו מהגדרה לאחר שפלסטינים פתחו שער. ניסיונות ההרגעה של אבי המשפחה צלחו. המתנחלים נכנסו, ומצאו כבשה אחת שאוזנה רצועה בסימן צהוב. התעורר ויכוח ארוך ביחס לבעלות על הכבשה. אנשים התקבצו סביב, כולל הרבש"ץ החמוש. שני כלי רכב של המתנחלים הגיעו עד לשער הגדרה, ולשם הועמסה הכבשה. מתנחל השליך אבן על הפלסטינים הנקבצים, ואלה השיבו באבנים. הקצינה ירתה באוויר צרורות רבים, וחיילים נוספים הצטרפו בירי לא מבוקר באוויר של גז מדמיע. כתוצאה מכך נפגעו ילדים באמבולנס. יודגש שוב: באירוע לא נגנב צאן מהמתנחל זוהר. עדרו מורכב מעיזים, אבל גם אתמול וגם היום נלקחו (נשדדו) כבשים מהפלסטינים, בשיתוף פעולה הדוק עם הצבא".
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד (דורון מיינרט)
״האירועים ביומיים האחרונים באזור ראס עין אל-עוג'א הם מיקרו-קוסמוס למפולת שכולנו נמצאים בה; אובדן מוחלט של שלטון חוק... הפעם הייתי מעורב ברוב האירוע אישית, וזוהי עדות מגוף ראשון, שמגובָּה בסרטונים ובעדויות נוספות של מי שהיו איתי. האירוע התחיל בשבת, בשעה 07:00. אני ושותפי היינו שם כבר מהלילה שלפני כן. הגענו לאזור המרעה שמדרום לכפר, ומייד ראינו ארבעה עדרים פלסטיניים שנעים במהירות חזרה לכיוון הכפר. מעבֵר לנחל ראינו את עדר העיזים של המתנחל זוהר סבח... הפעם, זוהר סבח רעה את העדר בעצמו, ולא אחד מנעריו. הפלסטינים ניגשו אלינו, וביקשו שנבוא איתם להביא חמור שנשאר ליד העדר של זוהר סבח. הלכנו איתם, והם לקחו את החמור, וחזרו לעדרים שלהם שהמשיכו ללכת במהירות בחזרה לכיוון הכפר, מאֵימת זוהר סבח. כאשר עברנו בקרבת העדר של זוהר סבח, שמענו אותו מתקשר למשטרה או לצבא, וטוען שהכו אותו במקל, זרקו עליו אבנים וגנבו לו עיזים. השיחה הזו היא ההתחלה של כל האירועים שלאחר מכן, והיא חד-משמעית שקר מוחלט. אנחנו היינו שם, ראינו מה מתרחש, צילמנו. איש לא נגע בו, ואין שום סיכוי שגנבו לו עיזים או שהעדרים התערבבו. מרחק המינימום בין העדרים היה 500 מטר לפחות, לאורך כל האירוע. זוהר סבח עצמו נראה לאורך כל האירוע בריא, שלם ורגוע; פועל על פי תוכנית מתואמת עם שאר המתנחלים באזור, ולהערכתי גם עם גורמים בצבא ובמשטרה. מהשלב הזה היה ברור שמדובר באירוע גדול ומתוכנן של שוד צאן ושל הטלת אימה על הכפר; אירוע שמטרתו, בין השאר, להרתיע את התושבים המקומיים משיתוף פעולה איתנו, המתנדבים. תוך דקות מההודעה הגיע לאזור רכב צבאי, שהובל על ידי רכב אזרחי שנהוג על ידי גבריאל קאליש, רבש"ץ מבואות יריחו... זמן התגובה המהיר מעיד על כך שהדברים היו מתוכננים מראש. בדרך כלל לוקח לכוחות באזור להגיע לפחות חצי שעה – הייתי שם בעשרות אירועים. זוהר סבח ניגש לחיילת, וסיפר לה את הסיפור השקרי שלו. אני ניגשתי אליה ואמרתי שכל דבריו שקר, שהייתי שם יחד עם שותפי, ושיש לנו סרטונים שמוכיחים זאת, היא אמרה שלא יכול להיות שזוהר סבח משקר, וסגרה את החלון. כך נהגו החיילים, הקצינים והשוטרים האחרים שניסיתי לדבר איתם בשעתיים שלאחר מכן. גבריאל קאליש המשיך אל תוך הכפר, ואנחנו נסענו אחריו. בכניסה לכפר, בחלקו הצפוני, כבר היו כעשרה כלי רכב של מתנחלים, וכוח צבאי נוסף. מהר מאוד הגיעה קצינה בדרגת סרן (כנראה המ"פ של הגזרה), ושתי ניידות משטרה עם שני שוטרים מוכּרים לנו – פקד ג"ח, ושוטר בשם א,. ב"צירוף מקרים אקראי", שניהם היו במשמרת באותה שבת, ושניהם שהו בקרבת מקום, כך שהתאפשר להם להגיע תוך רבע שעה. הניסיונות לדבר עם הקצינה זכו בתגובה דומה לניסיון לדבר עם החיילת שלה. כאשר ניסיתי לדבר עם השוטרים, הם לקחו ממני ומשותפי תעודת זהות, התנהגו אלינו בברוטליות מילולית, ומנעו מאיתנו למסור עדות למרות שחזרנו ואמרנו שאנחנו יודעים שמדובר בעלילה ובשקר. דרשו מאיתנו להישאר מרוחקים, ולא להתקרב לכוחות ולכניסה לכפר.
לשטח הגיעו גבריאל קאליש, זוהר סבח, ועוד רבים אחרים, שכוחות הביטחון משרתים אותם ומתרועעים איתם, שותים בצמא את דבריהם – הם אדוני הארץ.
בשלב הזה התחילו הכוחות את הביזה ואת הטרור בכפר. עצרו אנשים שאין להם שום קשר לאירוע, ונכנסו בשיטתיות לדיר אחרי דיר בחיפוש אחר הצאן הגנוב. כאשר ניסיתי ללכת אחריהם כדי לתעד. הודיעו לי שאני מעוכב. קצין נוסף, שרצה לתחקר אותי במקום, נבלם על ידי קצין המשטרה השוטר ג"ח הודיע לנו שאנחנו מעוכבים בחשד למעורבות באירוע תקיפה או לצורך מתן עדות או לצורך חקירה. בכל פעם, גרסה אחרת; אבל ברור שהמטרה הייתה פשוט להרחיק אותנו מהמקום. במשטרת בנימין, אליה נלקחנו, אמרו לנו שאנחנו מעוכבים כמעורבים באירוע תקיפה. לאחר כשעה הודיעו שאנחנו לא מעוכבים עוד, אלא רק עדים. נתנו עדות מלאה לחוקרת, ומסרנו את הסרטונים ואת התמונות. כמובן שאף אחד לא חיכה לבירור האמת. המעצרים השרירותיים והשוד והביזה של הכבשים המשיכו ללא כל הוכחה על כך שהיה בכלל אירוע חוץ מדבריו של זוהר סבח, שכמובן לא נדרש להציג כל סרטון או כל הוכחה לכך שפגעו בו או גנבו ממנו.
העברתי את הגרסה שלי גם לעיתונאי שכתב כתבה, אבל העורך שלו לא פרסם אותה. מי שכן פרסם היו עיתונים וקבוצות ווטסאפ של הימין, שמסרו כמובן את הגרסה השקרית של זוהר סבח וחבורתו. באחד הפרסומים הואשמתי, בשמי, שאני יחד עם שותפי תקפנו את זוהר סבח. בינתיים הגיעו לשטח פעילים נוספים, שהמשיכו לתעד את האירוע ולנסות לדבר ללא הצלחה עם הקצינים בשטח ועם קצינים בכירים יותר, ללא הועיל. הכוחות סייעו למתנחלים לשדוד עיזים וכבשים (למרות שבעדר של זוהר היו רק עיזים), והמתנחלים העבירו אותם לחווה של זוהר. בסך הכל עצרו בין שלושה לשישה פלסטינים, ושדדו 12 עיזים וכבשים.
אתמול, ביום ראשון בשעות הצהרים, הגיע שוב זוהר סבח, עם עוד שלושה מתנחלים וכוח קטן של קצינה ושלושה חיילים, ונכנסו לכפר כדי 'לחפש כבשה גנובה'. הם עברו דיר אחר דיר. הפעם לא הגיעה איתם שוטרים. קצינת צה"ל חושבת שתפקידה בגזרה הוא לסייע למתנחלים להיכנס לכפר ולחפש כבשים גנובות לכאורה. בשלב מסוים נזרקו אבנים בין שני הצדדים, והכוחות ירו בפראות באוויר. החיילים יצאו, חזרו אחרי כשעה וירו עשרות מטולי גז מדמיע לעבר הכפר – זאת אחריו שהאירוע הסתיים, ללא קשר לפעילות מבצעית...
כל האירוע היה ללא ספק מתוכנן ומאורגן מראש על ידי המתנחלים כצעד נוסף להשגת את המטרה – גירוש הקהילות משם, כפי שגירשו כבר עשרות קהילות. באזור ראס עין אל-עוג'א – מערג'את המתנדבים הישראליים מפריעים, ולכן המטרה היא להרתיע את הפלסטינים משיתוף פעולה איתנו. הדברים נאמרו לנו במפורש על ידי המתנחלים: "אם לא הייתם פה, זה לא היה קורה". נכון, הם פשוט היו מסתלקים".
תחילת אוגוסט 2024
צילום מתוך הכפר מערג'את: הכביש המוליך לצומת טייבה. מתנחלים מ"חוות זוהר" מטילים טרור, ומכים פלסטיני המחכה בצד הדרך.
תחילת ספטמבר 2024
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
בכפר מערג׳את נשמעו צרחות מאחד הבתים בקהילה. על פי עדות, שלושה מתנחלים הגיעו ועמדו ליד אחד הבתים. לאחר מכן נכנסו לחדר בחלקו האחורי, המשיכו משם לבית השכנים, וניסו לגנוב עדר. המתנחלים התיזו גז פלפל, ופגעו באישה וילד. אנשי הקהילה יצאו לשֵמע הצרחות וההמולה, ובכך מנעו את גניבת העדר. שלושת המתנחלים ברחו ברגע שהגיעו למקום פעילי זכויות אדם. זמן קצר לאחר מכן, מקהילה הקרובה ראס עין אל-עוג'א, הגיע דיווח על מתנחלים שפגעו וחתכו צינורות מים".
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
מתנחלים חמושים פולשים לקהילה בכפר מערג'את, מסתובבים בין הבתים ומייצרים פחד. מתנחל ספק נופל, ספק פוצע את עצמו. קריאות של פעילים למשטרה לבוא למקום להוציא את המתנחלים מהמקום נענות בפיהוק אדיש ומנומנם. כאשר הצבא בכל זאת מגיע, נעצרים שלושה פלסטינים. המתנחלים פולשים, ואת הפלסטינים עוצרים.
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
כדי לאפשר למתנחלים להתנכל ללא הפרעה לקהילה בכפר מערג'את, מוציא הצבא, בעזרתו הפעילה של רבש"ץ מבואות יריחו, גבריאל קאליש (ובסבירות גבוהה, לפי פקודה שלו) צו שטח צבאי סגור לאזור שבו נמצא מתנחל עם עדרו. לאחר שהצבא הוציא את הפעילים מהאזור, נכנס מתנחל בדהירת רכב לתוך הקהילה.
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
הבוקר, הצבא רעול הפנים גם עיכב את פעילי זכויות האדם שנמצאים בכפר מערג'את, כדי לתעד את העוולות ולחצוץ בין הפלסטינים המותקפים לבין הפורצים הבריונים. עדר של עשרות עיזים, וכן כמה כלבים, הורעלו למוות הלילה בכפר מערג'את. דגימות נשלחו לבדיקה על ידי הפעילים במקום. לפני שהעדר הורעל נצפו מתנחלים באזור.
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
תוצאות הנתיחה של העיזים בכפר מערג'את מוכיחות שהעיזים מתו כתוצאה מאכילת חומר דישון או חומר הדברה רעיל. לא נמצא בקיבה מזון מסוים, שאפשר להוכיח בוודאות שהוא מקור הרעל, וייתכן שהרעל היה במים. ברור שאין באזור שדות מעובדים, כך שחומר הדישון או חומר ההדברה נאכל בדיר, ומן הסתם הוחדר באופן עוין. גם העובדה שהעיזים שהראו סימני מחלה והוזרק להן אטרופין ניצלו, מוכיחה כי הייתה כאן הרעלה.
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
בלילה שבין חמישי לשישי הורעלו בכפר מערג'את עשרות עיזים ומספר כלבים. הבוקר, יום ראשון, הפלישה היומית: מתנחל מהמאחז הקרוב של זוהר סבח פולש עם עדר לתוך שטח פלסטיני פרטי. הצבא שהוזעק הלך דווקא למאחז של זוהר סבח.
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
שני פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים", ובמאי סרטי תעודה צרפתי, נעצרו בכפר מערג׳את. הבוקר פלש רועה מתנחל לתוך הקהילה בכפר מערג׳את. הוא תועד כאשר העדר שלו בתוך הקהילה, רועה על אדמה פרטית. הפעילים הזעיקו את הצבא, שהגיע ישירות למאחז של זוהר סבח ממנו יצא המתנחל.
16 בספטמבר 2024
≥ נקודת המבט של הימין | נקודת המבט של השמאל≤ | הבדלי גרסאות |
ערבים ביצעו לינץ' ברועה צאן: "היינו כפסע מבנימין אחימאיר 2". הפורעים שהבחינו בבעל החווה נמלטו מהשטח והשאירו את הרועה מדמם. כוחות הצלה שהגיעו למקום העניקו לו טיפול רפואי בשטח, ופינו אותו לבית החולים. מאוחר יותר עצרו כוחות משטרה שניים מהחשודים בתקיפה.
רועה צאן יהודי, שיצא מחוות זוהר, הותקף על ידי פלסטינים באזור מבואות יריחו. לפי עדויות, התוקפים הגיעו מהמאחז הערבי מערג'את הסמוך. האירוע הסלים לכדי עימות נוסף בין אזרחים ישראלים לפלסטינים, שבמהלכו נפצעו כמה מעורבים משני הצדדים. זמן קצר לאחר מכן הגיעו כמה אזרחים ישראלים לנקודה אליה נמלטו והסתתרו החשודים שתקפו את האזרח הישראלי. במקום נוצר חיכוך, ובמהלכו נפצעו כמה פלסטינים. כוחות הצלה, שהגיעו למקום העניקו לנפגעים טיפול רפואי. הרועה פונה לבית חולים, עם חבלות בראשו. לא נמסרו פרטים על מצבם של הפצועים הפלשתינים. בהמשך היום, כוחות משטרה עצרו שני חשודים בקשר לתקיפה של הרועה.
העימות שפרץ בין פלסטינים ליהודים באזור מבואות יריחו החל כאשר פורעים ערבים תקפו רועה צאן יהודי, שרעה עם עדרו בתחום השיפוט של היישוב מבואות יריחו בבקעת הירדן. הפורעים הקיפו את הרועה, חטפו את מכשיר הפלאפון שלו, והכו אותו באלות. במהלך התקיפה הצליח הרועה ללחוץ על לחצן מצוקה ייעודי, שנרכש עבור הרועים, ולהזעיק למקום את בעל החווה וחבריו הרועים שחשו למקום יחד עם כוחות הביטחון באזור, והחלו לחפש אחר הפורעים שנמלטו למאהל הבדואי הסמוך. הפורעים, שהבחינו בבעל החווה, נמלטו מהשטח והשאירו את הרועה מדמם. כוחות הצלה שהגיעו למקום העניקו לו טיפול רפואי בשטח, ופינו אותו לבית החולים. מאוחר יותר עצרו כוחות משטרה שניים מהחשודים בתקיפה.
ארבעה פלסטינים תקפו רועה יהודי. הוא פונה לבית חולים, במצב בינוני. שניים מהתוקפים נעצרו. בשעה 09:42 התקבל במוקד הבקעה מגנום SOS מהמכשיר הלווייני של החווה. הועבר דיווח למוקד הבקעה ולבעל החווה. כוחות הגזרה הוקפצו, ונשלחו כוחות ביטחון ואמבולנס".
זוהר סבח: "הרועה התקשר אליי, ולא הצלחתי לשמוע דבר חוץ מצרחות ושאגות. הבנתי מייד שקורה משהו רע, ורגע לאחר מכן קיבלתי התראה ללחצן המצוקה, ששידר במקביל למוקד הביטחון".
איילת לאַש: "יהודים הותקפו היום על ידי תתי-אדם ערבו-נאצים, סמוך למבואות יריחו. התוקפים: מנהל בית ספר, ועוד מורה. איך זה ששקט פה?! איפה כל השמאלנים שהזדעזעו מאירועי ג'ית?! איפה כל המתן כהנות, שרצו לגנות ולבקר את הערביות עם זר פרחים?! יבואו לבקר גם את היהודים שנפצעו מלינץ' של הנאצים הערבים?!". | ראו להלן. | טענת "מסתכלים לכיבוש בעיניים": "לא ראינו כל עדויות רפואיות לפציעתו של הנער, למרות התמונה שהתפרסמה של פגיעה מאחור בראשו, שאין לנו מושג לגבי אמינותה".
פעיל "מסתכלים לכיבוש בעיניים" דניאל דה מלאך: "הטענה כי 'כוחות הצלה שהגיעו למקום העניקו [לרועה] טיפול רפואי בשטח, ופינו אותו לבית החולים' אינה נכונה. המותקף, שתמונתו טושטשה במקורות של הימין, לא פונה לבית החולים, אלא השתתף בהתקפה על הכפר, והוגש נגדו כתב אישום.
גם בהודעה של סון הר-מלך, היא כותבת שכוחות הביטחון 'מתנכלים' לרועה שהותקף. אם הרועה 'הובהל לבית חולים', איך ייתכן שכוחות הביטחון 'מתנכלים לו?'. הם עצרו אותו, כי הוא השתתף בהתקפה האלימה".
תמונת 'הצעיר שנפגע' התפרסמה באופן שלא מאפשר זיהוי שלו (זאת, בין השאר, מכיוון שהוא מתועד בתקיפה האלימה של בית הספר)".
"הטענה כי 'יהודים הותקפו', אינה נסמכת על עדויות מוכחות".
"האמירה כי 'האירוע הסלים לכדי עימות נוסף בין אזרחים ישראלים לפלסטינים, שבמהלכו נפצעו כמה מעורבים משני הצדדים' לא תואמת את המציאות. אף לא אחד מהם נפצע. רואים בסרטונים כי הם תוקפים באלות, גם את פעילי מסכלים לכיבוש בעיניים, וגם את הפלסטינים, וכי הפעילים לא הגיבו".
"האמירה כי, 'מאוחר יותר, עצרו כוחות משטרה שניים מהחשודים בתקיפה', המתייחסת למורה ולמנהל בית הספר – שהפורעים נכנסו למשרדו חמושים בעלות לרעולי פנים, והכו אותו – חסרה, ואינה מציינת כי החשודים שוחררו אחרי יומיים, ללא אישום כלשהו, מה שמעיד שגרסת המתנחלים אינה מבוססת" [ראו להלן].
|
התייחסות לאחר מעשה – ח"כ מטעם עוצמה יהודית לימור סון-הר-מלך:
עיתונות ימין – תיעוד
"הצעיר שנפגע"
(פורסם בעיתונות הימין כ"צילום ללא מקור")
אירוע שיא: 16 בספטמבר 2024 – בית הספר בכפר מערג'את
שלט בית הספר (צילום: עידן ירון, 26.9.2024)
בית הספר – מראה כללי (צילום: עידן ירון, 26.9.2024)
חדר מנהל בית הספר (צילום: עידן ירון, 26.9.2024)
דלת המנהל הפרוצה (צילום: עידן ירון, 26.9.2024)
≥ נקודת המבט של הימין | נקודת המבט של השמאל≤ |
אין גרסה מסודרת ומוסמכת. | נערים תקפו שני פלסטינים בבית ספר בכפר מערג'את, לעיני התלמידים. התושבים דיווחו על התקרית לפעילי שמאל. הפעילים באו לשם, והוכו גם הם בידי המתנחלים, שהשתמשו באלות. לדברי הפעילים, המתנחלים טענו כי הם מחפשים תושב של הכפר שהיכה את חברם.
ארגון בינלאומי (WBP) אזכר את האירועים בבית הספר היסודי אל-קאבנה בכפר מערג'את. בניסוחו: ביום שני, בסביבות 09:47, נמסר כי שלוש מורות וכמה תלמידים נפצעו, יחד עם פעילה בריטית-פלסטינית. בית הספר מעסיק 30 מורים ומורות, המשרתים כ-100 תלמידים ותלמידות, ונתמך על ידי הארגון. הארגון קרא להגן על התלמידים בבית הספר ובסביבתו, מפני תקיפת המתנחלים; להסיר את כל ההגבלות המונעות חופש תנועה של בני אדם וסחורות בגדה המערבית; להבטיח שבתי ספר לעולם לא יהוו למטרה לפעילות צבאית או עוינת, ושהמורים והתלמידים לא יושפעו בדרכם לבית הספר מכל פעילות צבאית או עוינת; שתיערך חקירה וידווח על כל תקיפה על בתי ספר. |
לוח הזמנים של האירוע – נקודת המבט של פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים"
09:27 ע': "I hope the activists return to meet the settler now. He is near the house next to the school. After he made sure that you had left the village, he approached the residents' homes."
09:32: ד': "we were in Auja to pick up someone and go there mow".
09:40 ע': "Settlers attacked a man now in Marjat, near the school".
[09:42: הודעה לכתב Ynet, אלישע בן קימון, על רועה שהוכה.
09:44 ער': "ד', אנא מהרו".
09:46 עו': "הם הגיעו".
09:49 מאיר בלייך מתחיל לצלם סרטון, בן 01:52 דקות.
10:07 ת': המתנחלים יצאו מהכפר מערג'את עכשיו.
11:01 ע': אני עם הבחורה הצעירה שהותקפה. קוראים לה ת', בת 25. היא מספרת שרעתה את הצאן ליד בית הספר. הגיע מתנחל אחד, ובא להכות אותה עם אלה; אבל היא תפסה את האלה עם היד. אחר כך הגיעו שלושה או ארבעה, והכו אותה ברגל, וביד ובכל חלקי הגוף (היא צולעת, והיד שלה רפויה, לא חושב שזה שבר, אבל לא מבין בזה). הצמידו אותה לרצפה, אחד מהם לחץ את המגף שלו על הלחי שלה, שהייתה על הקרקע כדי שלא תוכל לזוז, והשאר הרביצו לה עם אלות.
"בצלם" – תיעוד
לאחר מכן, הם גררו אותו ברגליו אל החצר. הם תקפו גם את שתי המורות, הפכו את תכולת החדר, והשחיתו ציוד, בעוד התלמיד מסתתר בבכי מתחת לשולחן. לאחר מכן יצאו המתנחלים מהמשרד, וגררו את המנהל למכוניתם. כמה דקות לאחר מכן הגיעו לבית הספר חיילים ושוטרים, יחד עם מתנחל שדימם מראשו. הכוחות הרחיקו את המתנחלים התוקפים מהמקום, ואז ערכו בשטח בית הספר חיפוש אחר חשוד בתקיפת המתנחל מוקדם יותר באותו בוקר. לאחר מכן, הם הוציאו את מנהל בית הספר ממכונית המתנחלים, אזקו את ידיו, והכניסו אותו לג'יפ צבאי, שהתחיל לנסוע בשטח הקהילה. בדרכם נתקלו בתושב הקהילה שהתלונן על פלישת המתנחלים, ואז עצרו גם אותו. הם הושיבו אותו ואת מנהל בית הספר לצד הדרך, ולאחר זמן מה הכניסו את שניהם לג'יפ ולקחו אותם מהמקום. כעשר דקות לאחר שהג'יפ עזב את המקום הגיע לקהילה אמבולנס שפינה את הפצועים לבית החולים ביריחו.
מאוחר יותר באותו היום הגיעו חיילים לבית הספר והחרימו את מצלמות האבטחה שלו. לאחר האירוע עצרה המשטרה גם חמישה מתנחלים, שניים מהם קטינים. מנהל בית הספר נחקר, ואז אושפז בבית החולים הדסה תחת שמירה ושוחרר ב-19.9.24 יחד עם העצור השני מהקהילה.
(עותק של סרטון שצולם על ידי פעיל "מסתכלים לכיבוש בעיניים", מאיר בלייך)
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד (מאיר בלייך)
בשעת בוקר הלכנו בצמוד לעדר, שהובל על ידי מתנחל שיצא מהמאחז של זוהר סבח. העדר נע תחילה בצמוד לבתים של מערג'את, הנושקים לכביש 449. אחר כך פנה לכיוון מבני היישוב ובית הספר, ושם חצצנו בינו לבין בתי התושבים. בחלוף דקות אחדות, כאשר העדר ורועו התרחקו ופנו לכיוון מבואות יריחו, נסענו לעוג'ה, אספנו את הסטודנטית הבריטית, ופנינו ל ראס עין אל-עוג'א. כאשר הגענו לשם הוזעקנו לכפר מערג'את. שם, ראינו מתנחלים אחדים רצים עם אלות לעבר בית הספר. גם אנו רצנו לשם, ובמתחם הפנימי ראינו נערות נמלטות בזעקות, ומתנחלים משתוללים, כשהם מצוידים באלות. הם תקפו אותנו. אחרים תפסו פלסטיני, השכיבוהו והכו אותו. למקום הגיעו כוחות צבא, וההשתוללות שככה.
דובר צה"ל: התקבל דיווח על אזרח ישראלי שהותקף על ידי כמה פלסטינים במרחב מבואות יריחו, וכתוצאה מכך נפצע בראשו. זמן קצר לאחר מכן הגיעו כמה אזרחים ישראלים לנקודה שאליה נמלטו והסתתרו החשודים שתקפו את האזרח הישראלי. במקום נוצר חיכוך, ובמהלכו נפצעו כמה פלסטינים. עם קבלת הדיווח, כוחות צה"ל ומשטרה קפצו לנקודה, טיפלו באירוע החיכוך ועצרו כמה פלסטינים בחשד לתקיפת מתנחלים.
מעצרים
ב-18 בספטמבר 2024 נמסר כי "הוארך מעצרם של שלושה חשודים נוספים בתקיפת הפלסטינים בכפר. בין העצורים זוהר סבח. הוא נכנס בעבר אל הכפר, וירה בו בנשקו הצבאי, שהוחרם לאחר מכן. שני החשודים האחרים הם קטינים. השלושה חשודים בתקיפה ממניע גזעני ובקשירת קשר לביצוע פשע. אתמול הוארך מעצרו של אחד חשוד נוסף בתקיפה, שבוצעה לפני יומיים".
אמצע ספטמבר 2024
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
שתי ילדות קטנות, שמכּירות כבר את השגרה של המתנחל המקומי, בורחות מפניו לתוך בית הספר. גבריאל קאליש – רבש״ץ מבואות יריחו – בביקור המי יודע כמה בקהילה בכפר מערג׳את, מגיע לאזור בית הספר – אותו בית ספר שאך שלשום מתנחלים אלימים פרצו לתוכו והכו תלמידים, מורים ופעילים – ולא שיש לו מה לחפש שם. הוא לא מוזמן ולא רצוי. הוא פולש זר, שכל רצונו הוא לזרוע פחד ואימה, שעושה זאת במתק שפתיים וחיוך מזויף.
"מסתכלים לכיבוש בעיניים" – תיעוד
היישר מהמאחז של זוהר סבח יוצא המתנחל לתוך הכפר מערג'את. הבוקר הוא תקף באלה את אחת הפעילות.
19 בספטמבר 2024
שני פלסטינים נחשדו בעקבות האירוע, והופנו לבית המשפט הצבאי יהודה להערכת מעצרם; זאת למרות שהייתה אינדיקציה לכך "ששניהם היו מותקפים, ולא מבין התוקפים״.
העצורים הפלסטינים (חדשות מבזק לייב, 16.9.2024)
(התמונות מופיעות בעיתונות הימין בציון "קרדיט חופשי")
בית המשפט הצבאי יהודה – החלטה בעניין הארכת מעצר של החשודים היהודים
"בית המשפט הצבאי יהודה"
פרקליטות מחוז ירושלים הגישה כתבי אישום נגד חמישה מתנחלים, שניים מהם קטינים, בגין מעורבות בתקיפת פלסטינים ופעילי שמאל בבית ספר בכפר מערג'את. כתבי האישום, שהוגשו לבית המשפט המחוזי בירושלים, מייחסים לנאשמים עבירות של חבלה בכוונה מחמירה, חטיפה, הסגת גבול ואיומים – כל אחד לפי חלקו. שלושת הבגירים הנאשמים הם זוהר סבח, בעל מאחז חווה סמוך, וכן מלכיאל שמולביץ' ונס גורליק. הפרקליטות מבקשת לעצור את כולם עד תום ההליכים המשפטיים נגדם. לפי כתב האישום, החמישה נכנסו לבית הספר עם אלות וגרזן, הכו ובעטו בכמה אנשים ששהו בבית הספר, בין היתר מנהל בית הספר, וגרמו לחלקם שברים בחלקי גופם. באותו הזמן שהו בבית הספר הפלסטיני המנהל, שתי מורות ותלמיד בגיל בית ספר יסודי. כאשר הבינו שהמתנחלים נכנסו לבית הספר החזיק המנהל את הדלת בחוזקה כדי שלא תפתח, והקטין הסתתר מתחת לשולחן המנהל.
בכתב האישום פורט כי הנאשמים שברו את ידה של אחת הפעילות וכן את צלעותיו של המנהל. הנאשם מלכיאל שמולביץ' הכה את המנהל בעודו מחזיק גרזן בידו, והטיח את ראשו בדלת. בהמשך, לפי האישום, הם גררו את המנהל אל מחוץ לשטח בית הספר, הכניסו אותו לרכבם ונסעו איתו מרחק קצר עד להעברתו לידי כוחות הביטחון. לפי כתב האישום, החבורה הגיעה למקום לאחר שאחד הנאשמים הקטינים נפצע בראשו כשהושלכה לעברו אבן באזור בית הספר בכפר. אף שלמנהל לא היה קשר לאלימות הוא נעצר, וכעבור שלושה ימים הובא לדיון בבית המשפט הצבאי עופר ושוחרר.
עורך דינם של המתנחלים טען באחד מדיוני הארכות המעצר כי הנער שהעיד שהותקף הזעיק עזרה באמצעות טלפון חירום שחולק למתנחלים לאחר רצח הנער בנימין אחימאיר באפריל. עורך הדין טען כי בעקבות הקריאה הגיעו המתנחלים לבית הספר, ובהם זוהר סבח. בדיון שהתקיים ערב קודם לכן אמר נציג המשטרה כי שמולביץ' זוהה כמי שהכה אדם בתוך חדר המנהל בבית הספר ושהוא זוהה בסרטון עם גרזן. כך גם נכתב בכתב האישום. הוא שמר על זכות השתיקה כאשר נשאל על כך.
בשלהי ספטמבר 2024 נמסר באתר "מסתכלים לכיבוש בעיניים" כי ב-25 לספטמבר הגיעה לכפר מערג'את קבוצה של כ-11 מתנחלים, ביניהם אלחנן גרונר, ואיתו מי שנראים כבעלי תפקידים והשפעה. המארח היה לא אחר מאשר גבריאל קאליש, רבש"ץ מבואות יריחו.
רבש"ץ מבואות יריחו, גבריאל קאליש ("מסתכלים לכיבוש בעיניים", 8.10.2024)
רבש"ץ מבואות יריחו, גבריאל קאליש, ועוזר ("מסתכלים לכיבוש בעיניים", 8.10.2024)
זוהר סבח בשטח (תיעוד פעילי "מסתכלים לכיבוש בעיניים", 17 בדצמבר 2024)
תחילת ינואר 2025
זוהר סבח בועט בפעיל "מסתכלים לכיבוש בעיניים".
תחילת פברואר 2025
"בצלם" – תיעוד
מסגד וטרקטור הוצתו בכפר מערג'את שבמרכז הגדה המערבית. בתיעוד שהפיץ ארגון "בצלם" נראים שניים מציתים את המבנה והטרקטור, ואחד מהם נשמע אומר לשני בעברית: "תדליק, תדליק". המשטרה מסרה כי פתחה בחקירה, וכי היא חוקרת חשד לפשע על רקע לאומני.
אחרית דבר
באמצע מרס 2025, פעילה ב"עמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון" מסרה (באתר "שיחה מקומית") כי "רק לפני כמה שבועות הודיע הממונה על הרכוש ביהודה ושומרון על כוונתו להקצות 2,400 דונם של שטחי מרעה באזור ראס עין אל-עוג'א – באותו מקום שבו נערך הפוגרום [שתואר בראש הדברים]... הקצאה רשמית של השטח לצורכי הרעייה של המתנחלים היא עליית מדרגה נוספת בשיתוף הפעולה המתקיים ממילא בין המדינה לבין המתנחלים בגירוש הקהילות הפלסטיניות... מדובר במסע מתמשך לריקון שטחי C מתושביהם הפלסטינים; זאת במטרה לאפשר את סיפוח הגדה תוך כליאת הפלסטינים חסרי הזכויות בשטחים קטנים ככל האפשר.