"הֵנִיחַ מְעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי": בִּטּוּי צִיּוּרִי עַל מִי שֶׁסִּכֵּן אֶת כַּסְפּוֹ, הִשְׁקִיעַ הוֹנוֹ בְּעֵסֶק אוֹ בְּדָבָר שֶׁהֶפְסֵדוֹ וַדָּאִי.
"מִי שֶׁהָלַךְ לִמְדִינַת הַיָּם וְעָמַד אֶחָד וּפִרְנֵס אֶת אִשְׁתּוֹ, חָנָן אוֹמֵר, אִבֵּד אֶת מָעוֹתָיו. נֶחְלְקוּ עָלָיו בְּנֵי כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים וְאָמְרוּ: יִשָּׁבַע כַּמָּה הוֹצִיא וְיִטֹּל. אָמַר רַבִּי דּוֹסָא בֶּן הָרְכִּינַס כְּדִבְרֵיהֶם. אָמַר רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי: יָפֶה אָמַר חָנָן: הִנִּיחַ מָעוֹתָיו עַל קֶרֶן הַצְּבִי" (כתובות, ק"ז, ע"ב).
תנועת נחלה פרסמה את ההודעה הבאה, במסגרת מסע תרומות שהיא עורכת בחודש אדר:
"מאז תחילת המלחמה – במקביל לפעילות השוטפת ביהודה ושומרון... אימצה תנועת נחלה יעד לאומי נוסף – התיישבות יהודית פורחת ומשגשגת בכל חבל עזה. במקום ממנו יצא הרשע בהתגלמותו – משם יצמחו אור וישועה לעם ישראל... אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בעשייה החשובה הזאת, לשלב את מצוות מחצית השקל [מצווה מהתורה החלה על כל איש בישראל לשלם מדי שנה כופר נפש להקדש. המצווה חלה רק בזמן שבית המקדש קיים, אבל קיימות קהילות הנוהגות גם היום לתת 'זכר מחצית השקל' טרם חג הפורים] במצוות יישוב הארץ, ששקולה כנגד כל המצוות כולם [לפי חז"ל: תוספתא, עבודה זרה, ה', ב']".
יוזכר כי המסורת לתת מחצית שקל בחודש אדר דווקא נועדה "להחיות נפש עניים בפורים" – לתת להם שמחה ביום החג עצמו – ולא לקדם מטרות לאומיות מפוקפקות אחרות, מעבֵר לגבולות המדינה, שלא מקדמות כהוא זה את צורכי החברה בישראל.
