בדברים שלהלן אציע לראשונה את המסכת הכוללת המתייחסת לעיירה חווארה ולעימותים שהתחוללו בין תושביה לבין מתנחלים בכלל ונערי גבעות בפרט. במוקד הדברים יעמדו הפרעות (rampage) שהתרחש בעיירה ב-26 בפברואר 2023. התייחסות כזאת חיונית במיוחד בעקבות הגשת תביעה של תושבי העיירה בעקבות הפרעות, בשלהי פברואר 2025 (ראו פרטים להלן).
העיירה
חווארה (حُوّارة) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת 7.3 ק"מ מדרום לעיר שכם. תושבי העיירה, המונה כ-7,000 נפש, מוסלמים. הרחוב הראשי של העיירה בנוי לאורך כביש 60 – כביש האורך הארצי ביו"ש, המתחיל בבאר שבע ומסתיים בנצרת.
מהרחוב הראשי משתרעת העיירה לשני הכיוונים. מצפון לעיירה מתפצל כביש עוקף שכם דרום – למערב, וכביש הגישה לאיתמר ולאלון מורה – למזרח. בגבעה ממערב לעיירה נמצא היישוב יצהר, ומצפון לעיירה, על הר גריזים, היישוב הר ברכה. בין העיירה לשכם מפריד מחסום חווארה. ליד העיירה נמצאות מחצבות אבן לבנייה, ורבים מתושביה עובדים בענף. אוכלוסיית חווארה מורכבת מבני שתי חמולות, המחולקות למשפחות: משפחת עודה ומשפחת אתמדה.
היסטוריה של עימותים
לטענת המתיישבים בגב ההר, מלווה אותם כבר שנים התחושה שכל רגע הם ומשפחתם יכולים להיפגע בדרכם לעבודה או בחזרה הביתה.
לאורך השנים התקיימו אירועים רבים שבהם תושבי חווארה או הכפרים הסמוכים יידו אבנים לעבר כלי רכב ישראליים או לעבר כוחות צה"ל שנסעו בכביש 60 העובר בעיירה. מנגד, העיירה הייתה יעד חוזר ונשנה לפעולות תג מחיר. אתייחס במאמר הזה לאירועים שהתרחשו מתחילת 2022 ואילך.
ב-24 בינואר 2022, שוחרר מהכלא אברהם ירד. אברהם הוא אחיו הצעיר של אחד ממנהיגי נוער הגבעות, תושב רמת מגרון, אלישע ירד. אברהם הורשע בגין זריקת רימון הלם לעבר בית בכפר הפלסטיני סרטה שבשומרון. הוא הורשע על כך שביקש "לפגוע בפלסטינים באשר הם", לאחר שיחד עם שבעה צעירים נוספים זרק רימוני הלם ואבנים לעבר בתיהם של ארבעה פלסטינים. אברהם הודה במעשים המיוחסים לו, והורשע בעבירות של פציעה בנסיבות מחמירות ממניע גזעני, בהחזקת סכין ובחבלה במזיד לרכב. ירד נידון ל-20 חודשי מאסר, ויצא לחופשי לאחר שנה.
חבריו של אברהם ירד ערכו לכבוד שחרורו שיירה, שכללה כ-30 כלי רכב. השיירה יצאה מצומת תפוח, ועברה בתוך העיירה חווארה. בסרטונים שהופצו מהעיירה נראו הנערים נוסעים במכוניות, כאשר חצי גופם העליון של חלק מהם מזדקר מחוץ לרכב. הם צפרו ונסעו בסיבובים סביב הכיכר המרכזית בכניסה לעיירה, והמשיכו לתוכה בשירים ובריקודים. בשלב מסוים עצרו בעיירה כמה כלי רכב, ונוסעיהם ירדו כאשר הם אחזו בידיהם אלות, אבנים וחפצים שונים. הם גרמו נזק רב לבתי עסק, כלי רכב ורכוש, וכן פצעו פלסטיני, שפונה לבית החולים.
כוחות צבא שהגיעו למקום "הפרידו" בין הניצים. התבצעו מעצרים על ידי המשטרה.
שר הביטחון, בני גנץ, מסר בעקבות המקרה כי "האירועים האחרונים של פשיעה לאומנית ביו"ש – חמורים, ובכוונתי לפעול נגדם ביד קשה. מי שמיידה אבנים, מצית כלי רכב ומשתמש בנשק קר או חם – הוא טרוריסט, וכך נתייחס אליו". סגן שר הביטחון, אלון שוסטר, הודיע כי ימשיך לסייע לתיאום מירבי בין זרועות הביטחון ואכיפת החוק לשם מיגור הפשיעה הלאומנית שפוגעת בביטחון המדינה באיו״ש.
ב-21 בפברואר 2022 הורה בית משפט השלום בירושלים לשחרר בתנאים מגבילים את כל עצורי השיירה, מלבד קטין אשר בעניינו הוגשה הצהרת תובע. למחרת היום, גם הקטין שוחרר על ידי בית המשפט.
בשלהי מרס 2022, הוציא ארגון "כולנו עם עצורי ציון" הודעות אחדות בעניין: "היום יש בבית הכלא כ-20 יהודים שלא שתקו לאחר פיגועים, לקחו את החוק לידיים, עשו מעשים ונתפסו. הם משלמים את המחיר בשביל כולנו. אנחנו לא שוכחים אותם, ואת החירות שאבדה להם"; "אחרי הפיגועים האחרונים, השלטון ממשיך לרדוף יהודים בכל הכוח. אתמול נעצרו בשומרון שלושה יהודים בחשד ל'קשירת קשר לפגוע באויב'"; "אברהם ירד – שנעצר לפני כמה שבועות בהפגנת מחאה בתגובה לגל הפיגועים בחשד שתכנן עם חבריו פעולת תגמול בערבים, ושוחרר לאחר שלא נמצאו ראיות נגדו – נעצר מנהלית למשך שלושה חודשים".
בביקור אצל משפחת הצעיר שנפצע באירוע, במסגרת משלחת של תג מאיר, פגשנו את אבי המשפחה, אימו והצעיר הנפגע עצמו. הנער, מונתסר עבדול פתאח דומיידי (17), ישב בקיוסק של המשפחה על ציר 60 לפני כיכר הכניסה לעיירה חווארה.
לדברי המשפחה והשכנים, המתנחלים יצאו מהרכב, השליכו אבנים לעבר הקיוסק, התיזו לעיניו מונתסר גז מדמיע, וכאשר ניסה להימלט היכו בו בידיו, בגבו וברגליו, עד שנפל על הכביש לפני דלת החצר של המשפחה. החיילים שהיו במקום לא התערבו במעשי המתנחלים, אבל מנעו מבני המשפחה והשכנים לגשת אל הצעיר ולסייע לו. מסתבר, כדברי התושבים המקומיים, כי הם גם מנעו מן המתנחלים להיכנס לחצרות ולמגרשים נוספים. אמבולנס שהגיע למקום לקח את הצעיר לבית חולים, שם נשאר להשגחה למשך יום אחד.
במאי 2022 עלתה המתיחות בעיירה. העימותים, שהחלו בהסרת דגלי פלסטין לאורך המקטע בכביש 60 העובר בה, התדרדרו לאלימות וליידוי אבנים. האירועים התחילו כאשר הפלסטינים תלו דגל פלסטין על עמוד גבוה בלב הציר שבמרכז העיירה. אז הגיע צבי סוכות, תושב יצהר, לימים חבר כנסת מטעם הבית היהודי, שהחליט להוריד אותו ולהניף במקומו דגל ישראל. הסרטון שצולם במקום תפס תאוצה והדהד ברשתות החברתיות, גם בצד הישראלי וגם בצד הפלסטיני.
בימים שלאחר הסרת הדגל, החלו תושבי העיירה לתלות דגלים לאורך הציר – מה שהוביל את צה"ל להתערב. למקום הוקפצו חיילים שהופקדו על הורדת הדגלים. זמן לא רב לקח מהמעבר מקרבות הדגלים לאלימות של ממש – החל מיידויי אבנים שגרמו לנפגעים, וכלה בגרימת נזק לרכוש. באחד המקרים, בנה של ח"כ אורית סטרוק ממפלגת הציונות הדתית דיווח כי פלסטינים יידו אבנים על רכבו בנה בעיירה חווארה, ובשל כך איבד שליטה ונקלע לתאונה עם ילדיו, בני שנתיים וארבע. הסהר האדום טיפל בו לפני שפונה במצב קל-בינוני לבית החולים שיבא בתל השומר. "ניסו לרצוח את בני והנכדים", אמרה ח"כ סטרוק.
בתגובה תועדו צעירים יהודים כאשר הם נכנסים לבית קפה על הציר הראשי בעיירה חווארה, כאשר הם מצוידים באלות ובמסכות. הם שברו נרגילות, ואת השולחנות בכניסה.
בעקבות רצף האירועים האלימים, תפס צה"ל פיקוד על הכפר, ועיבה את כוחותיו בו. התוצאה המוחשית הייתה שעשרות חיילים ולוחמי מג"ב נפרסו לאורך הציר. בצבא יצרו סוללות עפר בסמטאות הכפר שמובילות לציר הראשי כדי להקשות על יידויי אבנים, וגם השתלטו על מבנים שמהם נזרקו אבנים.
התושבים היהודים בגב ההר החליטו, מצידם, להקים "משמר כבוד לאומי". הם הודיעו שבכוונתם להגיע לעיירה עם דגלי ישראל בכל פעם שייזרקו אבנים לעברם. יהודה שנברג, תושב יצהר שהקים את ההתאגדות, טען שצה"ל לא עושה את הפעולות הנדרשות כלשונו מסיבות פוליטיות. "לצה"ל יש הכלים להתמודד עם הדבר הזה. הידיים שלו כבולות. לא ייתכן שיהיו פה זריקות אבנים ואף אחד לא ייתן מענה. אנחנו לא ניתן שזה ימשיך ככה".
בשלהי יוני 2022 הגישה הפרקליטות כתב אישום נגד שני צעירים שלקחו חלק בהשחתת בית הקפה על הציר הראשי.
בסוף יוני 2022 הפיצו נערים מהשומרון כרזות נגד אלוף פיקוד המרכז, יהודה פוקס, שבהן נכתב: "חזק על יהודים בחומש – חלש בחווארה"; זאת, לטענתם, בשל חולשתו של צה"ל מול אירועי יידוי האבנים של הפלסטינים בעיירה. השר לביטחון הפנים, דאז, עמר בר-לב גינה את הכרזות נגד פוקס: "בושה וחרפה. קומץ קיצוני וחסר מעצורים של כפויי טובה בוחר להשתלח כך במפקד בצה"ל, שמוביל את חייליו – שכם אל שכם עם משטרת ישראל ושב"כ – במשימות מורכבות מאוד במאבק נחוש ועיקש נגד הטרור הפלסטיני. אלוף יהודה פוקס מקדיש את חייו כדי להגן על ביטחונה של מדינת ישראל, והוא ראוי להוקרה על כך".
בספטמבר 2022 דיווחה החטיבה המרחבית שומרון על אירוע פיגוע מרכב חולף לעבר רכב ישראלי, במרחב העיירה חווארה. הנהג נפצע קל כתוצאה מהתנפצות חלון הרכב.
בדצמבר 2022, לוחם מג"ב נפצע באורח קל מדקירה בעיירה. המחבל, שהיה חמוש בסכין, ניסה תחילה לפרוץ למכונית ישראלית שבה נסע קצין צה"ל, נורה על ידו, אבל הצליח להתאושש ודקר את הלוחם ליד עינו. קצין מג"ב שהיה לצד הלוחם התעמת עם המחבל, שנראה מנסה לחטוף את נשקו, ובהמשך ירה במחבל באקדח. המחבל פונה מהזירה במצב קשה, ובהמשך מת מפצעיו.
האירועים בעיירה חווארה – 26 בפברואר 2023
ערב האירוע: מחבל פלסטיני ירה למוות בשני אחים – סמ"ר הלל (22) ויגל יניב (20) – תושבי היישוב הקהילתי הדתי הר ברכה, על רכס הר גריזים שמדרום לשכם. האחים למדו בישיבות ההסדר בקריית שמונה ובגבעת אולגה, ונרצחו בדרך חזרה מבית לישיבותיהם. כאשר הגיעו לכיכר עינאבוס בעיירה חווארה, המחבל הפלסטיני עבד אלפתאח ח'רושה, איש חמאס ממחנה הפליטים עסכר שליד שכם, ירה בהם באקדחו בקוטר 9 מ"מ מספר רב של קליעים מטווח קצר, דרך חלון רכבם. הם פונו לבית החולים בילינסון, ובהמשך נקבע מותם.
שר האוצר וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני, בצלאל סמוטריץ׳, הגיב באשר לפיגוע: "כל יום עוברים שם אלפים רבים של יהודים. כל יהודי הוא מטרה בעבור אותם מחבלים צמאי דם... רגיעה תושג רק כאשר צה"ל יכה בערי הטרור ומחולליו ללא רחם, בטנקים ובמסוקים, באופן שישדר שבעל הבית השתגע ויוציא להם את החשק לפגוע בנו".
סגן ראש מועצת שומרון, דוידי בן ציון, יצא מייד במתקפה חריפה נגד הממשלה. הוא כתב בחשבון הפייסבוק שלו: "הנס שקרה לפני יומיים לא קרה היום. באותה נקודה שבה נפצעה ילדה מזריקת אבן, נרצחו לפני שעה שני תושבי השומרון חפים מפשע". בהמשך הוא הצהיר: "את העיירה חווארה צריך למחוק. המקום הזה הוא קן טרור, והענישה צריכה להיות כלפי כולם. מספיק עם דיבורים יפי נפש על בניה וחיזוק ההתיישבות".
האירוע: בערב שבין הפיגוע להלוויה (27-26 בפברואר 2023) נכנסו מאות נערי גבעות מהאזור לעיירה חווארה, והעלו באש חנויות, בתים וכלי רכב, כנקמה על רצח האחים יניב.
באותו היום נמסר כי כוחות מג"ב שהוזעקו למקום ניסו לפזר את המוחים באמצעות רימוני גז והלם. שלושה מהמתיישבים נפגעו מאבנים שיידו לעברם פלסטינים ושניים נוספים מהגז. הסהר האדום הפלסטיני דיווח על כמאה נפגעים פלסטיניים בעימותים. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה חילצו עשרות משפחות פלסטיניות מבתיהן, לאחר שאלה הוצתו.
פלסטינים תושבי חווארה העידו למוחרת כי הפורעים שנכנסו לעיירה הציתו בתים ומכוניות ויידו אבנים פעלו ללא הפרעה במשך שעות; חלקם נשאו נשק, וחלקם השליכו בקבוקי תבערה לעבר הבתים בעיירה. הם נכנסו לכל מקום אפשרי, הציתו בתים ופגעו במכוניות. מגרשים עם מכוניות חדשות עלו באש. משרד הבריאות הפלסטיני דיווח על 20 פצועים משאיפת גז ועשן; פצוע קל מפגיעה במוט ברזל בפנים. כמו כן, פצוע קשה בראש, עם שבר בגולגולת מהשלכת אבן.
מעשי הפורעים תועדו בסרטונים רבים, ואפשר לראות בהם גם חיילים, שוטרי מג"ב וכלי רכב של כוחות הביטחון בכמה זירות בעיירה. אלה לא עצרו את הפרעות במשך שעות ארוכות, ופלסטינים העידו כי כאשר ניסו להגן על בתיהם, ירו החיילים גז מדמיע ורימוני הלם לעברם. הפרעות החלו בשעה 14:30. רק בסביבות 23:00 השתלטו כוחות הביטחון על הפורעים.
תחקור המחדל: ממצאי התחקיר שהוגש לרמטכ"ל בנושא הפרעות בעיירה חווארה הבהירו כי "לא היה די מודיעין מוקדם מתריע על כוונתם של המתנחלים לביצוע המעשים של הפורעים". אלוף פיקוד המרכז, יהודה פוקס, אמר כי הצבא לא נערך לכמות המתפרעים שפשטו על העיירה הפלסטינית". הוא הוסיף: "נערכנו לאירוע אחר, והאירוע הזה הפתיע אותנו בעוצמה ובהיקף שלו". הטענה שעלתה על ידי מפקדי צה"ל הייתה כי "היקף האלימות ועוצמתה היו חריגים גם ביחס לאירועי עבר".
מתיעוד נרחב בעיתון הארץ התברר כי קדמו לפרעות קריאות בקבוצות ווטסאפ לצאת להפגין ולנקום. צה"ל, מצידו, הסיק כי במרכז הפרעות היו כ-50 מתנחלים, והם שתכננו את הפרעות מבעוד מועד, והוציאו אותן לפועל. היו אלה נערי גבעות, שמוכרים כמעט כולם לאגף היהודי בשב"כ ולבלשי ימ"ר ש"י. חלקם מורחקים מעת לעת, ולעיתים גם נעצרים ומשוחררים. ככל הנראה, הם ידעו לאילו סמטאות להיכנס כדי לא להיתפס במצלמות האבטחה. עוד עלה כי אותם המתכננים התחלקו לחוליות, כאשר כל חוליה הצטיידה במכלים של חומרים דליקים ובקבוקי תבערה. לכל חוליה היה יעד, זו הייתה צריכה להגיע אליו.
תגובת שב"כ בעניין הזה הייתה כי "ננקטים מהלכים למניעת הישנותם של מקרים דומים", זאת מבלי להתייחס לכשל המודיעיני המובהק במקרה הזה.
מתחקיר צה"ל עלה כי לא היו כוחות מספיקים בגזרה לשם המשך המרדף אחר המחבל, הגנה מטרור ומניעת ההתפרעויות האלימות.
מהתחקיר התברר כי כוחות התגבור נעו באטיות, ולא הגיעו בזמן נוכח התפתחות האירוע. התחקיר אף ביקר את המפקדים, שלא זיהו בזמן לאן האירוע מידרדר (יחד עם זאת, אין בו הערות או מסקנות אישיות נגד מפקדים כלשהם). עוד נקבע כי "שיתוף הפעולה עם המשטרה היה לקוי, וכי יש לשדרג אותו ולטפל בו".
בפרעות נהרג אדם אחד (בן 37), עשרות נפצעו. מבנים וכלי רכב הוצתו ורכוש נוסף הושחת, וכבשים נשחטו ונגנבו. במסקנות התחקיר של צה"ל פורט: הנזק שנגרם נאמד בכ-10 מיליון שקלים. במסגרת האירוע נשרפו 15 כלי רכב פרטיים ושתי משחטות של גרוטאות, שם היו כ-250 כלי רכב נוספים. בנוסף, ניזוקו כ-35 בתים וחנויות באופן מלא או חלקי.
הרמטכ"ל, הרצי הלוי, קבע כי שרשרת הפיקוד החליטה נכון בסדר העדיפויות בין המשימות השונות. עם זאת, זו שגתה בהקצאת הכוחות ובשליטה באירוע". הוא פסק כי צה"ל היה צריך למנוע את הפרעות בעיירה חווארה. לדבריו, "התפרעויות אלימות כלפי חיילי צה"ל ופגיעה בתושבים וברכוש כפעולת נקם הן דבר שיש להוקיעו". הוא הוסיף: "התופעות האלו פסולות מהיסוד, מסיטות את כוחות צה"ל מהלחימה בטרור, וכמעט שהביאו לעוד נפגעים באירועי עימות בין חיילים לבין נוער שפעל נגדם".
מפקד פיקוד המרכז, אלוף יהודה פוקס, כינה את הפרעות "פוגרום". לדבריו, מדובר אירוע מביש "של פורעי חוק, שפעלו לא על פי הערכים שאני גדלתי עליהם, לא על פי ערכי מדינת ישראל, וגם לא על פי ערכי היהדות".
תגובות והצדקות מימין בעקבות האירוע: השר לביטחון לאומי, איתמר בן-גביר, שהתייחס כמעט לכל אירוע בתחום שיפוטו ובתחומים אחרים, העדיף לשתוק ביום הפרעות בעיירה חווארה. רק בצוהרי היום שלמוחרת הוא קרא ש"לא לקחת את החוק לידיים" (בהדהדו את תגובת ראש הממשלה, בנימין נתניהו).
השר הגיע יחד עם חברי מפלגתו לישיבת סיעה במאחז אביתר, שהוכרז שטח צבאי סגור, ושם מסר את הצהרתו; כל זאת, בזמן שהוא שוהה במאחז בלתי חוקי, לצד עשרות מתנחלים. את האזהרה הזו הוא נמנע מלהשמיע בזמן אמת. חלק מהח"כים שהיו עימו הביעו תמיכה בפורעים. שר הנגב הגליל והחוסן הלאומי, יצחק וסרלאוף, לא גינה את הפרעות. כך גם חבר מפלגתו אלמוג כהן. הגדיל לעשות ח"כ צביקה פוגל, ממפלת עוצמה יהודית, שהצהיר: "חווארה שרופה, זה מה שאני רוצה לראות". נגד פוגל נפתחה חקירת משטרה, בחשד לעבירה של הסתה לטרור, לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה אישרה לחקור את חבר הכנסת (התיק נסגר אחרי יותר משנה, ופוגל הצהיר: "אמשיך לומר את האמת, גם אם זה לא ינעם לאוזנם של תבוסתנים").
בנצי גופשטיין, יו"ר ארגון להב"ה ויד ימינו של השר בן-גביר, פתר את הפרדוקס על ידי כך שביטל אותו והציע תחתיו הסבר יסודי הרבה יותר: "הבעיה היא לא חווארה. כל מי שלא מקבל את זה שכאן מדינה יהודית חייב לעוף מפה. זה הפיתרון היחיד. ייקח הרבה זמן... והרבה דם יהודי יישפך, עד שיבינו את זה".
דניאלה וייס, יו"ר תנועת נחלה להתיישבות, התייחסה לפרעות וסירבה לגנותן. לדבריה, "אין לי מילה ואין לי רבע מילה" להגיד" לפורעים. "אני אפנה לאנשים לצאת מחווארה? אני אקרא לאנשים להפסיק? להפסיק מה? אנחנו מגינים על חיי יהודים".
כמקובל במקרים כאלה, ההבדל בין גרסאות נערי הגבעות לבין גרסאות מנוגדות היה נעוץ בעיקר בשאלה המסורתית "מי התחיל?". לטענת נערי הגבעות, כאשר הושלכו לעברם אבנים, הם לא נשארו חייבים ופעלו בתקיפות כמתבקש. באתר הקול היהודי נכתב: "ערבים יידו אבנים לעבר השיירה וכלי רכב נוספים של יהודים, ובתגובה יהודים יידו אבנים". באתר סרוגים: "ערבים תקפו את השיירה הלא נכונה, וחטפו בחזרה".
קרוב משפחה של אחד העצורים, שהיה גם הוא בשיירה, הגיב: "מדובר במעצרי ראווה נטו, שמטרתם כפולה: להראות לארגוני השמאל הקיצוני שפועלים ביד קשה כנגד הדתיים-המתנחלים, וללמד את מעט היהודים שנשארו עדיין עם ראש מורם וגאווה יהודית שאם מרביצים לך תברח או תושיט את הלחי השנייה. חס ושלום להחזיר ולהשיב מנה אחת אפיים. מדינת ישראל שללה הבוקר מאזרחיה את הזכות הבסיסית להגנה עצמית". ארגון חוננו מסר: "בעיירה חווארה מתרחשים אירועי זריקות אבנים של ערבים על יהודים מדי יום, אבל המעצרים שכן מתבצעים – מבוצעים כנגד יהודים".
עורך הקול היהודי, אלחנן גרונר, טען כי הוא אינו חושב שתגובת המתיישבים בעקבות הפיגוע בעיירה חווארה הייתה קיצונית: "מדינה יהודית הייתה צריכה לעשות הרבה יותר מזה. לדעתו, לעיירה חווארה אין זכות קיום כבר הרבה שנים. מדינת ישראל הייתה צריכה למחוק את העיירה. לדבריו, "אנשים נמאס להם, אתה רואה את זה בתגובות ברשתות... הממשלה נבחרה להחזיר את המשילות, את הביטחון ליהודים..., והיום אנחנו שומעים בבוקר שצה"ל לא עוצר מחבלים. הדבר הזה יוצר תסכול מטורף... התמיכה ברשתות מהדבר הזה נובעת מתסכול עמוק, אנשים רוצים שהמדינה תעשה את זה".
הפרעות שביצע "נוער הגבעות – תג מחיר" ואחרים בעיירה חווארה התמצו, לטענת הדוברים המובילים של הקול היהודי, ב"שריפת מַשטובות". משטובה (בערבית مشطوبة) הוא כלי רכב שירד מהכביש עקב גניבה או התיישנות, אבל ממשיכים לנסוע בו באופן בלתי חוקי ומסוכן. התופעה רווחת בעיקר בשטחי יו"ש, ברשות הפלסטינית ובאזור הנגב.
הניסוחים שהוצעו ביטאו גישה "ויג'ילנטית" מובהקת. הדוברים ציינו כי הבעיה היא תוצר של "הוואקום הביטחוני" שמייצרות רשויות הביטחון-הצבא ברחבי יו"ש, ושל "ליקוי המאורות" הניכר בהם. מי שמעורר את האנרכיה אינם נערי הגבעות אלא הרשויות עצמן, שלא ממלאות את ייעודן כפי שדורשת התפיסה היהודית הראויה. במזרח התיכון צריך לדבר בערבית. הנוער בעיירה חווארה דיבר אמנם בשפה הזאת, אבל רצוי היה שהיא תיושם על ידי המדינה, ולא על ידי יחידים או קבוצות לא רשמיות. כדי להתמודד כראוי עם הבעיה, יש לחזור ולהקים יחידות תגמול, דומת יחידה 101, שתפקידן יהיה לבצע ענישה קולקטיבים ביישובים הערבים ביו"ש ובמקומות אחרים, בשם המדינה. בכלל זה – מחיקת יישובים, גירוש והרג, שריפת מכוניות לפי הצורך, ובאופן מסודר ומאורגן. רק כך ישוקם כבוד האומה ותחזור, ההרתעה.
מחדלים נלווים: אחרי הכל, המדינה לא העמידה לדין איש מהמעורבים באירוע. בעקבות הפרעות בעיירה חווארה עצרה המשטרה עשרה צעירים. תשעה שוחררו מייד לאחר מכן, חלקם בתנאים מגבילים למעצר בית; זאת למרות הסרטונים מחנויות הפלסטינים, שבהם נראים הצעירים מציתים את המבנים, ובשל קשיי הזיהוי והעובדה שהנערים שתקו בחקירה.
במקביל הוציא שר הביטחון, יואב גלנט, צו מעצר מנהלי לשניים מהתשעה ששוחררו. גורם ביטחוני הסביר כי "מיצוי הדין עם הפורעים הללו זה הדבר החשוב ביותר במאבק בתופעה. זה אולי הדבר היחיד שימנע מאירוע כזה להתרחש בעתיד".
בעקבות ההכרזה על המעצר המנהלי, 50 שרים וחברי כנסת מכל סיעות הקואליציה שיגרו מכתב חריף לשר הביטחון, יואב גלנט, בדרישה לשחררם. במכתב צוין כי המעצר המנהלי שהוטל עליהם הוא "אמצעי דורסני, שמופנה נגד ציבור המתיישבים". על המכתב, שאותו יזמה ח"כ לימור סון הר-מלן ממפלגת עוצמה יהודית, חתמו בין השאר ראש מפלגתה ח"כ השר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר, השרים שלמה קרעי, אורית סטרוק ועידית סילמן; זאת בנוסף לשורה ארוכה של סגני שרים וחברי כנסת נוספים.
שר הביטחון השיב – באופן שלא סיפק את המוחים – כי המקרה הייחודי הזה עוסק בבודדים, שבחרו לפעול בניגוד לחוק, אינם מייצגים את ההתיישבות, ובפועלם אף פוגעים בה. הוא ציין גם כי "שב"כ הציג מידע מודיעיני משמעותי, שלפיו השניים תכננו פעולות אלימות נוספות, וכן יש להם עבר עשיר של פעילות אלימה נגד כוחות הביטחון". גלנט הדגיש: "אסור לנו להעניק רוח גבית לטרור מכל סוג שהוא" – גם לטרור ויג'ילנטי.
בשלהי מרס 2023, במקביל להאשמת שני הצעירים בטרור נגד המשפחה בעיירה חווארה, השר לביטחון פנים, איתמר בן-גביר, נפגש עם הורי החשודים בפרעות במקום. הוא הודיע להם כי יפעל כדי "לתקן את העוול".
השלכות: מחדלי רשויות הביטחון לפני האירוע, במהלכו ואחריו הביאו לכך שנערי הגבעות לא הורתעו כלל, ואולי אף דורבנו להמשיך בפעולתם. בהתאם, אירועים נוספים לא נמנעו.
מדהים לציין כי יום לאחר הפרעות בעיירה חווארה, ב-27 בפברואר 2023, ניסו פעילי ימין קיצוני לבצע אירוע דומה בסילוואד – עיירה פלסטינית בשומרון, השייכת לנפת רמאללה אל-בירה, סמוך לעפרה. חיים בה כ-6,000 תושבים, רובם מוסלמים, ומיעוטם נוצרים. העיירה נודעת כמעוז חמאס, ומוגדרת על ידי צה"ל כאחת העיירות האלימות ביותר בגזרת בנימין, ומחבלים רבים יצאו ממנה. על פי הערכת גורמי הביטחון, הפעילים הגיעו לעיירה הפלסטיני, רעולי פנים בשיירת כלי רכב, אבל נתקלו בפלסטינים מהעיירה, שרגמו את רכביהם באבנים, והציתו אחד מכלי הרכב. הפעילים ברחו משם באמצעות רכבו של אחד העצורים המנהליים, שנעצר בעקבות הפרעות בעיירה חווארה. גורם ביטחוני בכיר: "האירוע יכול היה להסתיים ברצח ובחטיפה, ובכך לדרדר את המצב המתוח בשטח ולהוביל להסלמה ביטחונית רחבה ביו"ש וייתכן שאף בזירות נוספות".
במישור התודעתי, תוצאת הכשל המערכתי הייתה כי חווארה הפכה ל"שיחת היום" בקרב הנוער, ולדוגמה לניצחון גדול על הממסד הישראלי ועל האויב הערבי. השיר של זמר אנונימי על שריפת חווארה, שהועלה בקבוצת הווטסאפ של חדשות הגבעות, הפך ללהיט: "מי עולה בלהבות? חווארה" [אולי רצוי לומר, מדינת ישראל הדמוקרטית כולה]. בתשובה לשאלה "מי עולה בלהבות", הוצעה התשובה: "גם בתים וגם מכוניות... מפנים משם את הזקנות, נשים וילדות, נשרפה כל הלילה". ובהמשך: "אין כמו חווארה, כשהיא שרופה. כל המלאכים נהנים מלמעלה". השיר מבוסס על לחן של שיר של חנן בן ארי, "חנניה".
במישור ההתנהגותי, לא הסתמן כל שינוי מממשי לאחר הפרעות. בימים הבאים לא חדלו ההתחככויות בין המתיישבים לבין תושבי העיירה חווארה. די אם נתבונן במה שהתרחש במהלך החודש העוקב.
ב-7 מרס 2023 נפצעו ארבעה פלסטינים, בהם ילדה, מיידויי אבנים לעבר רכביהם בעיירה חווארה. תושבים סיפרו כי מתיישבים רגמו את מכוניותיהם, ואף ירו באוויר לכיוונם. בתיעוד מהעיירה נראים רעולי פנים תוקפים באבנים ובאלה מכונית פלסטינית, שבה שוהים ילדים. במקביל, חיילים תועדו רוקדים עם מתנחלים ברחוב הראשי של העיירה, כאשר ברקע נשמעות קריאות "חווארה כבושה". מתנחלים תועדו תוקפים כלי רכב של פלסטינים שמנסים להימלט. לבסוף, ההתקהלות בעיירה חווארה פוזרה, ולאחר מכן החלה התקהלות דומה של עשרות מתנחלים בצומת יצהר, שמחוץ לחווארה, שם החלו להשליך אבנים ולירות זיקוקים.
ב-25 במרס 2023, שני לוחמי חטיבת כפיר, שהשתייכו לאותה הישיבה, נפצעו באורח קשה ובינוני מירי של מחבל שבוצע מרכב חולף לכיוון עמדה צבאית בעיירה חווארה. המחבל פתח בירי אל עבר שני החיילים, ונמלט לכיוון שכם. לזירה הוקפצו כוחות תגבור; זאת בין היתר מחשש לפעולות נקם או תג מחיר שעלולות להתרחש בעיירה. כמה שעות לאחר הפיגוע נרשמו עימותים בין מתנחלים לבין פלסטינים. יותר מ-100 מתנחלים הפגינו בצומת יצהר, וניסו לפרוץ את מחסומי המשטרה והצבא במקום. כוחות יס"מ ומג"ב פעלו מולם. קודם לכן דיווח הסהר האדום הפלסטיני על אזרח ש"הותקף על ידי מתנחלים".
ב-27 במרס 2023, ישראלים תקפו פלסטינים בעיירה חווארה. שישה פלסטינים נפצעו קל. אחד הפצועים פונה לבית החולים רפידיא בשכם. לפי גורם ביטחוני, עשרות ישראלים הציתו משאית ורגמו באבנים כלי רכב של פלסטינים בעיירה, בהם רכב הצלה, שניזוק במהלך ניסיון לטפל בפצועים. בתגובה, פלסטינים יידו אבנים לעבר מכוניות של ישראלים שעברו באזור העיירה. כוחות יס"מ הגיעו למקום, סגרו את הכביש לתנועה, ביצעו מעצרים של חמישה מתנחלים, וכן עשרה פלסטינים, ולבסוף פיזרו את המתעמתים.
ב-28 במרס 2023 נמסר על ידי מנהלי קבוצת המתיישבים "נלחמים על החיים", בלשון ויג'ילנטית מובהקת: "שוב חווארה. שוב זריקות אבנים בלתי נגמרות. שוב המערכת בוחרת בהכלה: עשרות תושבים ירדו אתמול לחווארה בזמן זריקות אבנים והתפרעויות ערבים מסכנות חיים במרכז העיירה. רק לאחר שהתושבים הגיעו למקום, הצבא התחיל לטפל במיידי האבנים, אבל בצורה לא מספקת... לאחר מכן, במקום להתמודד ולטפל בזורקי האבנים, הצבא בחר לסגור את הכביש לתנועה למשך שעות, ופינה באלימות תושבים שדרשו לפתוח את הציר בחזרה".
באחד המקרים היוצאים מן הכלל, המעדים על הכלל, כוחות מתוגברים של צה"ל נערכו כראוי במרחב, ומנעו (כפי שנוכחתי בשטח) כל פעילות יזומה של נערי גבעות ואחרים. המדובר באירוע שהתרחש ב-19 במרס, שבו נפצע בינוני קשה, בידו ובראשו, דיויד שטרן, כבן 30. הוא שירת בחיל הנחתים האמריקני, הצליח להגיב בירי ואף פצע את המחבל. בעקבות האירוע, כוחות הביטחון התעשתו סוף-סוף, ונערכו כראוי לשמירת החוק והסדר. כתוצאה מהירי של שטרן, ושל לוחמי צה"ל שהיו במקום, המחבל – לית נסאר (28), תושב הכפר מאדמא שבשומרון – נפגע. הוא הצליח להימלט רגלית, ובהמשך נתפס על ידי גששים מחטמ"ר שומרון, שמצאו אותו באחד הבניינים בעיירה. הנשק שבו השתמש, מסוג קרלו, נתפס והוחרם.
תגובות בינלאומיות: בתחילת פברואר 2024, הממשל האמריקני הטיל עיצומים על ארבעה מתנחלים שהיו מעורבים, לטענת הממשל, בהתקפות על פלסטינים ביהודה ושומרון. אחד מהם, דוד חי חסדאי – מהבולטים בפעילי נוער הגבעות, תושב בית אל, שעוד בצעירותו הפך ליעד מס' 1 של מפלג הפשיעה הלאומנית במחוז ש"י, ולאחד השמות שגורמים כאב ראש יותר מכל לאנשי היחידה היהודית בשב"כ – הוביל" לטענת הממשל, את הפרעות בעיירה חווארה.
הגשת תביעה של תושבי העיירה – שלהי פברואר 2025: תושבים מחווארה הגישו תביעה בעקבות האירוע שהתרחש ב-23 פברואר 2023.
תשעה פלסטינים, שסבלו נזקים קשים כתוצאה מהפרעות האלימות – בעיקר משאיפת עשן בשל הצתות נרחבות, וכן נזקים נפשיים וחרדה קשה – תבעו פיצויים בסך 700 אלף שקלים מצה"ל, מהמשטרה וממשרד הביטחון. התובעים טענו כי צה"ל והמשטרה "כשלו לחלוטין במילוי חובותיהם על פי דין, בכך שלא נערכו באופן אפקטיבי מבעוד מועד לאירוע של פגיעה [בהם], לא הנחו את הכוחות בשטח כיצד לפעול, ולא סיפקו [להם] הגנה". לפי התביעה, למרות התרעות שקיבלו לא מנעו הכוחות את הגעת המתפרעים אל העיירה, לא העמידו כוחות בהיקף מתאים, לא נתנו פקודות מתאימות לכוחות בשטח, לא מנעו את גרימת הנזקים לתובעים ולרכושם, ולא פעלו באופן אפקטיבי לחקר העבירות הפליליות ומיצוי הדין עם העבריינים.
לדברי התובעים, הפעולות המעטות שנקטו כוחות הביטחון בוצעו באופן חסר ולקוי, ומטבע הדברים הן לא הניבו את התוצאות הרצויות. "בפרט, לא נעשה מאמץ סביר לאתר ראיות כלשהן כנגד מי מבין 400 הפורעים שהגיעו בהסעות מאורגנות מן היישובים הסמוכים. רק קומץ חשודים נעצרו לחקירה וככל הנראה הוחלט לוותר מראש על איתורם ועל חקירתם של עשרות או מאות נוספים".
בנוסף, לא נאסף באופן מסודר החומר ממצלמות האבטחה ומהטלפונים של תושבי העיירה, לא נגבו עדויות מקורבנות האלימות ומעדי ראיה פלסטינים, לא נערך מעקב אחר מצב הפצועים כדי לברר עימם האם יוכלו למסור מידע על תוקפיהם ולא תושאלו חיילים שנכחו בזירה ועשויים היו להעיד על ביצוע עבירות ועל זהות המבצעים. כמו כן, ראיות מן הזירות הרבות כלל לא נאספו.
התובעים ציינו כי המשטרה לא רק שלא סייעה לקורבנות להגיש תלונות ולמסור ראיותיהם, אלא גם הערימה קשיים משמעותיים במשך כשבועיים ימים על הגשת תלונה לצורך פתיחה בחקירה בגין מותו של התושב הפלסטיני. הערמת קשיים על הגשת תלונות במשטרה חותרת תחת חובותיה החוקיות של המשטרה, אשר מחויבת לקיים חקירה כל אימת שנודע לה על ביצוע עבירה, אף אם טרם הוגשה תלונה רשמית, ומקפחת, אסורה ופוגענית.
מסקנות: בעיירה חווארה התחולל "כשל מערכתי" רבתי. הפרעות היו בגדר כישלון של כלל זרועות הביטחון – שב"כ, שהיה אמור להתריע מראש על הצפוי לקרות, וכן צה"ל, שהוא הריבון בשטח ומופקד על ביטחון התושבים כולם, ומשטרת ישראל הכפופה לו.
למרות סימני האזהרה (שנצפו בזמנו גם על ידי) – וההכרה בכך שמדובר בציבור שהוכיח בעבר הלכה למעשה את כוונותיו ושאיפותיו – מערכת הביטחון לא שאתה להם. הרשתות החברתיות בערו. הכרוזים דרשו נקמה. סגן ראש מועצת שומרון קרא למחוק את העיירה חווארה, וחבר הקבינט המדיני-ביטחוני בצלאל סמוטריץ' הוסיף לייק – מה שהביא לתגובת דובר מחלקת המדינה של ארצות הברית כי מדובר בהתנהגות "חסרת אחריות, פוגענית ומגעילה" (אחר כך, הבהיר כי "אסור לקחת את החוק לידיים"). כל זה לא הספיק כדי לדרבן את שב"כ, צה"ל ומשטרת ישראל להיערך ולפעול בהתאם.
הגרעין הקשה שביצע את הפעולה יצא מתנועה חברתית מוגדרת בקרב האוכלוסייה ביו"ש – "נוער הגבעות"; זאת למרות שהיא כללה מעגלים רחבים יותר.
הזיקה בין הפורעים לבין התנועה הכהניסטית התבררה מסרטון שהועלה לקבוצת הווטסאפ של חדשות הגבעות. על רקע הלהבות האוכלות בבתים ובמכוניות בעיירה חווארה הופיעו ציטוטים מדבריו של הרב מאיר כהנא: "אנחנו רוצים ליצור יהודים חזקים מבחינה פיזית, אמיצים ועזי נפש ללא חת, המשיבים מלחמה שערה" – "באנו לשנות תדמית בת אלפיים שנה של גלות. תדמית שחייבת להיקבר, כי היא קברה אותנו" – "אין דבר כזה טרור יהודי, יש נקמה יהודית". הסרטון הסתיים בכיתוב: "היום כולם יודעים! הרב כהנא צדק".
כללו של דבר, הפרעות בעיירה חווארה היו תוצאה מתבקשת של היעדר משילות וריבונות ביו"ש, ושל התפתחות מתמדת ומסלימה של קיצוניות אלימה המתבטאת בתופעות של ויג'ילנטיות ואף של טרור ויג'ילנטי באזור.
למרות השאיפה להביא להרס ולגירוש אוכלוסיית העיירה, זו השתקמה בסיוע בינלאומי. נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד הודיע באמצע מרס 2023 כי ארצו תסייע במענק בסך שלושה מיליון דולרים לשיקום ולבנייה מחדש שלה, בעקבות הפרעות.
לאחר שורה של אירועים נוספים, מהם קשים, שהסתיימו בהרוגים ובפצועים, נפתח בנובמבר 2023 קטע ראשון של כביש עוקף חווארה, המאפשר נסיעה שלא דרך העיירה, ומניעת חיכוכים מיותרים.
(הרשאה לתמונה הנלווית: Activestills.org).